"בואו לאכול איתי": פרויקט מרתק של בישול משותף וארוחה בצוותא עבור המפונים

קיבוץ עין גדי נחשב בימות שגרה למעוז פסטורלי, כזה המציג חיבור מנצח של טבע, מדבר וקהילה מופלאה. אלא שמאז ה-7 באוקטובר נאלץ הקיבוץ בעל כורחו לשנות את פניו נוכח הנסיבות הביטחוניות. תוך שעות בודדות מאותו בוקר ארור ועקוב מדם, גדשו את הקיבוץ מאות מפונים מבוהלים שהגיעו אליו מקיבוץ בארי וחולית, כשהם סוחבים עימם טראומות קשות מנשוא ומחזות בלתי אפשריים שסביר להניח שיישאו בליבם עוד שנים ארוכות קדימה.

לצד הכאב הגדול, הייתה זו שעתם היפה של חברי הקיבוץ שנרתמו מיד עם שורה של מחוות חברתיות שהוכיחו ערבות הדדית מהי. מבין שלל היוזמות בלט רעיון מקורי של הזוג אלדד גולן וקרן אור, הוא מדריך צפרות והיא זאולוגית בספארי ברמת-גן. 

בשל המצוקה בה היו שרויים התושבים המפונים שהגיעו לקיבוץ, החליטו השניים להרים את הכפפה ובדרך יצירתית לנסות ולחבר בין החברים המקומיים למפונים. הרעיון: מיזם 'דלת פתוחה' לבתי החברים, לטובת בישול משותף, שבסיומו אפשרות לשבת יחד סביב השולחן וליהנות לצד המטעמים פרי ידיהם, גם מאווירת חברותא, בניסיון להשכיח ולו לכמה שעות את המציאות הקשה מאחור.

אלדד שחזר לקיבוץ בדיוק לאחר שסיים לשבת שבעה על אביו המנוח בקיבוץ משמר העמק, מספר על השתלשלות האירועים שהובילו למיזם הייחודי. "קמנו כמו כל עם ישראל לזוועה הזו. לעין גדי חזרנו ביום שלישי למחזה של קיבוץ שלא הכרנו, מלא במפונים מבארי, חולית ושדרות. רוב האנשים השתכנו במלון, כשבמקביל החלו להגיע תרומות מכל הבא ליד שרוכזו במועדון. בתור מתנדב בארגון 'אחים לנשק' זכיתי לקחת חלק בימים הראשונים כחלק מהחמ"ל האזרחי של הארגון, שנתן תמיכה כמעט בכל נושא אפשרי".

מאין נולד הרעיון למיזם?

"הכרנו משפחה של מפונים מקיבוץ בארי, אישה מבוגרת והבן שלה איתם נוצר קשר משותף. נוצרה בינינו סוג של ידידות לא פורמלית כזו. שתינו קפה יחד ואפילו לקחנו אותם פעם אחת לטיול באזור. אחרי תקופה שהם שהו כאן, הצטרפה אליהם הבת שלהם שמתגוררת בגרמניה. היא סיפרה על כך שהייתה רוצה להודות לנו ולהזמין אותנו לארוחה, אבל שאין לה מקום לבשל. כשהבנו שזה המצב, החלטנו שזה הזמן לעשות מעשה ולהציע לה לבשל יחד".

כאן נכנסת לתמונה קרן אור, שמספרת על החוויה האישית בתהליך. "מאז תחילת המלחמה עסקתי בקישור בין המפונים והצרכים שעלו מן השטח, במטרה לסייע להם. מאוד שמחתי על האפשרות לפתוח את הבית ולסייע. הרעיון היה שהמפונים יוכלו לנצל את המטבח, כדי שירגישו באמת בבית, על כל המשתמע מכך".

אוכל, קדימה אוכל

במסגרת היוזמה שזכתה לכינוי "נפגשים במטבח", מציעים כאמור אלדד גולן וקרן אור עבור המפונים שמתגעגעים לאוכל ביתי, לטעמי הבית, לתבשילים ולמנות שהמשפחה הכי אוהבת, למסורות ולאילתורים - להפסיק להתגעגע, לפחות לערב אחד. 

"מאוד נעים ועושה טוב על הלב שאפשר לעשות משהו טוב בימים האלה, כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. יש תחושה כל כך גדולה של חוסר אונים, כך כל דבר שאתה יכול לעשות ולו לתרום לאחר הוא מבורך", אומר גולן שמוסיף לתאר את התחושות האישיות הקשות נוכח הימים הללו, אותם הוא מצליח להמיר לעשייה ענפה.

"עד תקופת המלחמה הייתי הכי מנותק שיכול להיות, לא מתעסק בחדשות. מתבודד בטבע ולא נותן לכלום להשפיע עליי. הפעם החלטתי להתנער, שכן אי אפשר להישאר אדיש מול הטירוף הזה שמתחולל סביבנו. יצא לי להתנדב גם בשבעה של קיבוץ בארי שהתקיימה בקיבוץ. להגיע לאולם של אלף איש שמחולק למחיצות מרוב כמות הקורבנות, זאת חוויה סוריאליסטית ומזעזעת שלצערי לא אשכח לעולם".

גם קרן אור מצידה מנסה לשאוב אופטימיות חרף הקושי הגדול. "אנחנו נמצאים בתקופה שקשה מאוד לחזות בה את העתיד. אין הרבה מילים לומר. אנחנו מודים על הזכות שניתנה לו לסייע לאנשים היקרים שעברו תופת גדולה. אם הצלחנו להעלות להם חיוך ולו לזמן קצר, עשינו את שלנו. נאחל שתמיד יהיה לנו את הכוח לתת גם לאחרים".