האבל העמוק שלנו על הנופלים איננו חולשה, אלא עוצמה
אסור לנו לטשטש את האבל ולהתעלם ממנו בתואנה שהוא מרפה את רוחנו, כי מי שמתעלם מהאבל לא יוכל גם לזכות באמת בנחמה. העוז שלנו להילחם נובע דווקא מכך שאנו מתאבלים מרה על מתינו וכואבים את לכתם
אסור לנו לטשטש את האבל ולהתעלם ממנו בתואנה שהוא מרפה את רוחנו, כי מי שמתעלם מהאבל לא יוכל גם לזכות באמת בנחמה. העוז שלנו להילחם נובע דווקא מכך שאנו מתאבלים מרה על מתינו וכואבים את לכתם
על פי היהדות, הקשת היא אות לברית. לאחר המבול הכבד שירד על העולם והשמיד הכול, פרט לנוח וכל מי שהיו איתו בתיבה, נשבע האל כי לא יביא על העולם מבול נוסף, והקשת היא הסימן לברית הזו.
חכמינו ציינו כבר מזמן שדווקא האדם, שהתברך בדעת שאין לחיות, נאלץ לעבוד קשה לפרנסתו. מול העומס שמתאפיין בו הקיום האנושי, מציבה היהדות תרופה: תודעת השבת
בשבוע שעבר ג'רי סיינפלד הגיע לביקור בישראל יחד עם שתו ג'סיקה. הם הגיעו לעוטף עזה, שמעו סיפורים מפי אנשים ששוחררו משבי החמאס, ושוחחו עם תושבי הקיבוצים שחוו את האסון הנורא. קבלו 5 דברים שלא ידעתם על יהדותו של ג'רי סיינפלד
במדינת ישראל הצעירה ניטש וויכוח קשה בין שני המחנות לגבי השאלה הגדולה – מתי מציינים את יום השואה. במוקד הוויכוח הזה עמדה הדרך הראויה לציין את חורבן יהדות אירופה ואת זכר הקורבנות הרבים
גם כשאנחנו חווים משברים קשים מנשוא, ליפול לייאוש זאת לא אופציה. לנפש, כמו לגוף, יש מנגנוני החלמה מופלאים שמסייעים לה להשתקם ולהבריא. האיסור להתייאש הוא מסר מרכזי ביהדות
מגמות של שיבה לנצרות מצד אחד, וגילוי האסלאם מצד שני, צוברות תאוצה בארצות המערב. מה זה אומר לגבי עתיד המערב ובמיוחד לגבינו, היהודים?
מה המשמעות העמוקה של המושגים אמת ושקר לפי חוכמת היהדות? ולמה לעשות מעשים טובים בסופו של דבר משתלם?
איך פסיכולוגיה חיובית באה לידי ביטוי בחוכמת היהדות? ולמה התנ"ך משדך לעיתים כה תכופות בין תקווה ואופטימיות לסבל ומצוקה?
איך מתמודדים עם המצב, לפי חכמת היהדות? איך להתעודד, להתחזק ולצאת מהסטרס? והכי חשוב - לאן כל זה הולך?