כשמאחורי הפוגרום עומדים אנשים מלאי קנאה
בעוד בעבר הפוגרום סימל את שעבוד היהודים, היום מדובר בעיקר בקנאה. הפורעים שתקפו את הישראלים באמסטרדם מהווים קללה לכל אירופה. הם תוקפים את היהודים כי היהודים מבורכים והם מקוללים, ולכן הם שונאים אותנו
בעוד בעבר הפוגרום סימל את שעבוד היהודים, היום מדובר בעיקר בקנאה. הפורעים שתקפו את הישראלים באמסטרדם מהווים קללה לכל אירופה. הם תוקפים את היהודים כי היהודים מבורכים והם מקוללים, ולכן הם שונאים אותנו
אל מול פוגרום ברחובות אמסטרדם, מתחדדת ההבנה מדוע עם ישראל זקוק למדינה ריבונית ובטוחה. עדיין, נותרת השאלה: מה מטרתה של השנאה הנצחית הזו?
.כשהייתי שם הבנתי כי האמירה שהחברה הישראלית לא תהיה אותו דבר לאחר השביעי באוקטובר, אינה סתם קלישאה. משהו עבר עלינו בשנה האחרונה ואנחנו כבר לא מי שהיינו. אולי קשה עדיין לראות את השינוי, אבל הוא כבר כאן. אנחנו אנשים אחרים
מה יש לנו הישראלים שכל כך אוהבים להתווכח על כל דבר? יהיו שיקשרו זאת לאופי הישראלי חם המזג, ואחרים ידברו דווקא על המוח היהודי שרוצה להפיק את המקסימום מכל סיטואציה. אולם האמת היא שלתרבות הויכוח והמחלוקות ביהדות יש שורשים עתיקים ביותר
החבר שלי משתגע מזה שהחדשות לא מעניינות אותי. הוא יושב עם עכשיו עם כמה חבר'ה והם מתווכחים על איך טראמפ יתייחס לישראל, ואני פשוט לא מתחברת לשיחה
דותן רוכמן, קב"ט המועצה האזורית הגליל העליון, מסכם למעלה משנה של מלחמה מתישה על הבית. בראיון מיוחד עימו הוא מצהיר: "שיתנו לנו אופק – עם כל השאר נסתדר"
מה איראן רוצה מאיתנו, בעצם? ניתוח היסטורי מגלה שמערכת יחסינו עם העם הפרסי, המתאפיינת בעליות ומורדות קיצוניים, התחילה כבר לפני אלפי שנים
אני נושמת עמוק ומשתדלת לשדר להם ביטחון, להציג להם פנים רגועות ומחייכות ולשיר להם שירים, כל זאת, בזמן שהגוף שלי רועד ואני מתפללת להגיע לממ״ד בזמן.
המושג 'בית' קיבל משמעות חדשה לגמרי בשנה האחרונה. יש לנו חברים שמפונים מביתם כבר שנה, יש אנשים שביתם נפגע מטיל והם נאלצו לעזוב אותו. יותר מכל, יש כל כך הרבה אנשים יקרים שאנו מחכים לשובם הביתה
בעקבות העלייה במספר הישראלים שאובחנו כלוקים באוטיזם בעשור האחרון, מתחזקת השאלה – מהם הגורמים לזינוק במספר המאובחנים על הרצף האוטיסטי? ואיך עוברים את זה בגיל מאוחר?