מה אפשר ללמוד מסיפור השיקום המופלא שלנו אחרי מלחמת השחרור?
בימים של חרדה מפני מלחמה מתקרבת מול איראן וחיזבאללה, כדאי להיזכר במאפיינים שאפשרו למדינת ישראל הצעירה, שזה עתה ספגה אבדות כבדות במלחמת השחרור, להפוך למדינה יציבה וחזקה
בימים של חרדה מפני מלחמה מתקרבת מול איראן וחיזבאללה, כדאי להיזכר במאפיינים שאפשרו למדינת ישראל הצעירה, שזה עתה ספגה אבדות כבדות במלחמת השחרור, להפוך למדינה יציבה וחזקה
מה הייתה תגובתם של היהודים בימי המן, לפני שמישהו נתן להם ספוילר עם ההפי-הנד של הסיפור? באותן שעות, הם היו במצב דומה לזה שלנו, רק חמור יותר: עומדים ומחכים לגורל האכזר שעתיד לנחות עליהם. מה הם עשו בינתיים?
חגי לובר, ששכל את בנו יהונתן שנפל בעזה, בחר לקום מתוך הטרגדיה האישית ולייסד את עמותת "למענם – לא חוזרים ל-6 באוקטובר', הדוגלת באחדות ואהבת חינם כצו השעה ותנאי סף להמשך קיומו של עם ישראל
מזה כמה חודשים שהחיים בישראל מתנהלים תחת ענן ההנחיות החדשות של פיקוד העורף. אז איך אנחנו מתמודדים עם ההנחיות החדשות? הנה חמש דרכים שהופכות את כל הסיפור הזה לקצת יותר קליל
בני אדם פרטיים כמו גם אומות עלולים לחוות פחד גדול דווקא בעקבות הצלחה. בימים אלה אנו בישראל עוברים רגעים דומים, וחרדים בשל הצלחתנו: לא ההצלחה של השבוע האחרון אלא של שבעים וחמש שנה האחרונות
מיזם "שישיניצל" בניר גלים לזכרה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, אשר קרם עור וגידים כבר בראשית המלחמה, הוא סיפור המשלב בין ערבות הדדית, חמלה, ואהבה למאכל המטוגן שכולנו אוהבים
השיר "הביתה" אותו הלחין יאיר קלינגר מלווה את מלחמות ישראל מזה למעלה מארבעה עשורים. לרגל יום הולדתו ה-80 של המלחין המעוטר, סיפורו של השיר שהפך מאז פרוץ המלחמה לרלוונטי מתמיד
הרבה לפני שצה"ל קם, ליהודים ולדרוזים כבר היה משהו משותף: הערכה לדמותו של יתרו, חותן משה, דמות תנכ"ית מעוררת השראה שמלמדת אותנו על רדיפת אמת וחישוב מסלול מחדש
דוד בן גוריון הוא האיש שחקק את חוק הנישואין והגירושין על פי ההלכה במדינת ישראל. ההלכה לא הייתה כל כך יקרה בעיניו, אבל העם היהודי היה יקר בעיניו. הפחד הגדול שלו היה שיווצרו בארץ שני עמים
אחותי סיימה לימודים בארה"ב והחליטה להישאר שם. היא טוענת: ''סיסמת הציונות הייתה קודם כל מקלט בטוח לכל היהודים. האם היום מדינת ישראל היא המקלט הבטוח? ישראל זה המקום הכי מסוכן היום ליהודים!''