שיטת ימימה

כמעט בכל דבר שעשיתי בחיי השתדלתי בכל מאודי להצטיין, גם אם המחיר הוא הנפש ושמחת החיים שלי. העיקר לקבל בסוף ציון 100. לכן, גם בכל הפרויקטים לעיל ניסיתי להצטיין עד שיצאתי מהכלים

מאז השביעי באוקטובר אני מתהלכת המון עם השאלות: ״מה יהיה? ומה אפשר לעשות?״ יש לי איש קטן בתוך הראש שנע בין פחד, מתח וחוסר אונים, לבין עוצמה ותעוזה והרצון לעשות כל שביכולתי כדי שיהיה כאן טוב יותר

הגרסא הגבוהה שלי הייתה ככל הנראה לוקחת נשימה עמוקה, שותה איזו כוס מים, ולא ממהרת להגיב בשליפה מהמותן. אבל מה לעשות שהגרסה הגבוהה שלי בדיוק לא הייתה בבית?

כל השבת הזאת התנדנדתי בין תחושת אשמה ומבוכה מכך שלא עזרתי מספיק, לבין הניסיון לתת לעצמי אישור שאני בסדר, שאני אמא עייפה ועמוסה, ושהשבת היא ההזדמנות היחידה שלי לנוח

אני לא מבינה למה אני שומעת אותה טענה שוב ושוב ושוב מנשים שונות שאין בינהן שום קשר. מה הן רואות ואני מפספסת כשהן אומרות שאני ״מתנצלת״?

קנינו רכב עם גג נמוך מאד, ושכחנו לקחת בחשבון שנצטרך להכניס אליו אנשים קטנים. מאז, בכל פעם שאנחנו מכניסים את עצמנו ואת הילדים לרכב, אנחנו דופקים למישהו את הראש

דלת הפלדה שהייתה חסומה לי השתחררה כמה חודשים לאחר שחגגתי יום הולדת 31 לבדי בדירת המרתף שלי בשלהי הקורונה. האחד שלי הגיע והוא לא היה צריך לדחוף שום מחסום מפלדה או מצמר גפן. הוא היה צריך שאקבל אותו בזרועות פתוחות, בחיוך, בשמחה ועם חיבור טוב לעצמי

איחוד ירושלים הוא גם תנועה בנפש שלנו. על פי שיטת ימימה, אנחנו מתמודדים בכל רגע ובכל יום, בעיקר בבית שלנו, עם הבחירה האם לאחד ולבנות את ירושלים או חס וחלילה להחריב אותה.

״למה?״ זו השאלה ששאלתי הכי הרבה במסע חיפוש הזוגיות הארוך שלי. אבל ימימה ז"ל לימדה אותנו שלא להתעכב על השאלות הללו, אלא לפתח את כוח ה'גם וגם'