שם

עבודת החיים שלנו צריכה לכלול מדי פעם סדר יסודי לא רק בארונות ביתנו, אלא גם בארונות שכלנו ונפשנו. יש שם הרבה קולות שמדברים אלינו, ואנחנו צריכים לבחור למי להקשיב

.כשהייתי שם הבנתי כי האמירה שהחברה הישראלית לא תהיה אותו דבר לאחר השביעי באוקטובר, אינה סתם קלישאה. משהו עבר עלינו בשנה האחרונה ואנחנו כבר לא מי שהיינו. אולי קשה עדיין לראות את השינוי, אבל הוא כבר כאן. אנחנו אנשים אחרים

מפחיד אותי מאד מה שקורה השבוע בארה"ב. יש לי הרגשה שזה סוף עידן הדמוקרטיה, עם כל השנאה ההדדית. האם מה שקורה שם יקרה גם לנו כאן?

אויבינו 'אוהבים' את החגים שלנו. הם יודעים כמה החגים שלנו הם ימים משמעותיים עבורנו. הם יודעים כמה חשוב לחייל לצאת הביתה לחג, גם אם יצטרך לשם כך לסגור יותר ימים בבסיס לפני החג או לאחריו

שלושה ימים של חג ושבת דורשים הרבה בישול. המתכון הזה לכתף כבש יתן לכם מקסימום רושם וחגיגיות בלי הרבה מאמץ

כל האנשים שעמדו שם יחד כדי ללוות אותם, לא יצאו כמחאה מסוג זה או מסוג אחר. הם יצאו לשם כי הם הרגישו אחווה – אחווה פשוטה עם אנשים שהם מעולם לא הכירו ולא פגשו, אחווה רק כי אנו עם אחד עם היסטוריה משותפת וייעוד משותף. אנו אחים, וכואב לנו כשאויבים חוטפים את ילדינו והורגים בהם

יש לי בן דוד שנפל בגיל 19. אנחנו משפחה קטנה יחסית, וחוץ מכמה קרובים, אולי אף אחד לא יזכור אותו. זה מזעזע. אז נדביק עוד מדבקות שעשינו עם השם של, נפגש כל שנה לאזכרה, וזהו?

הטריילר של גרסת הלייב אקשן לסרט "שלגייה ושבעת הגמדים" ממשיך לנסות להפוך את הסרטים הישנים והטובים שכולנו אוהבים למתאימים לזמנים שלנו. אבל משהו שם לא לגמרי עובד, מה ההסבר?

שלושה חברים יוצאים למסע אמיץ במעמקי הג'ונגל של פפואה ניו גינאה, רק כדי לגלות שהשבטים המקומיים שם חיים בפחד תמידי אחד מהשני. הצטרפו למשלחת יוצאת דופן שחושפת את הסיפור המרתק שדומה לנו בצורה מחשידה

הסיפור של קמצא ובר קמצא הוא הסיפור שהתחיל את כל הסיפור של חורבן ירושלים. אז מה בדיוק קרה שם ומה אנחנו יכולים ללמוד לזה להיום?