האם החמאס תכנן בכוונה את המתקפה שלו דווקא לשמחת תורה?

שאלה: שוב מגיע חג שמחת תורה. אני לא יודעת עליו הרבה, אבל יש לי לגביו זיכרון ישן, אני קטנה ממש, על הכתפיים של סבא שלי בבית הכנסת, ויש שם חג מאד שמח. לא היתה עבורי מאז משמעות ליום הזה, אבל מאז ה-7 באוקטובר זה בוודאי לא יהיה חג שמח. עלתה לי מחשבה שאולי הם עשו את זה דווקא, בחג הזה, אבל אולי זה היה לגמרי מקרי. מה דעתך?

תשובה: יומיים לאחר חג שמחת תורה של ה-7/10, החזקתי בידי עיתון של ערב יום כיפור, ובו תיאורי עומק של 50 שנה להפתעה של מלחמת יום כיפור. העיתון היה רק בן שבועיים, ונראה כל כך רחוק ועתיק... אויבינו 'אוהבים' את החגים שלנו. הם יודעים כמה החגים שלנו הם ימים משמעותיים עבורנו. הם יודעים כמה חשוב לחייל לצאת הביתה לחג, גם אם יצטרך לשם כך לסגור יותר ימים בבסיס לפני החג או לאחריו.

מה הם יודעים על חג שמחת תורה? ומה אנחנו, להבדיל, יודעים על החג הזה?

השם המקורי של החג השני של סוכות הוא "שמיני עצרת" (ע"פ במדבר כ"ט, ל"ה). זהו חג שהצמידה התורה כיום שמיני לשבעת ימי חג הסוכות, והחג הסוגר את כל סדרת חגי חודש תשרי. מהי "עצרת"? מסביר שם רש"י במשל למלך שהזמין את בניו לסעודה לכך וכך ימים. וכשמגיע זמן הפרידה, הוא אומר להם: 'בני, בבקשה מכם, עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם'. חג הסוכות הוא חג עם משמעות אוניברסלית. בספר זכריה מתוארת תקופת העתיד בביקור של כל אומות העולם בירושלים בחג הסוכות, וכנראה האומות באות לירושלים להזדהות עם העם היהודי, ולבקש שתהיה להם שנה גשומה. אבל א-להים כאילו מבקש מעם ישראל להיות איתם ביחד עוד יום: היינו כל כך קרובים במשך תקופה, וקשה לי להיפרד, אז אני רוצה עוד יום אחד של קשר אינטימי ביני וביניכם, עוד יום חג שהוא לא אוניברסלי אלא אישי. זהו חג שמיני עצרת.

עם השנים, "הולבש" על היום הזה עוד אירוע, ויום "שמיני עצרת" נקרא גם "שמחת תורה". בכל שבת קוראים חלק מהתורה שבכתב, והוא נקרא "פרשה", "פרשת השבוע". בקצב הזה מסיימים בכל שנה קריאת מחזור של כל התורה שבכתב. כך נהוג בכל תפוצות ישראל במשך כאלף וחמש מאות שנה. בכל בית כנסת קוראים בכל שבת את אותה הפרשה. כשמסיימים לימוד שאורך זמן רב, עורכים מסיבת סיום. יום שמיני עצרת נבחר כיום המסיבה לציון סיום חמשת חומשי התורה, והתחלת מחזור חדש. האירוע הוא חגיגי במיוחד. מוציאים את כל ספרי התורה שבבית הכנסת, ומקיפים בשירה וריקודים את הבימה שעליה רגילים לקרוא בתורה בבית הכנסת. רוקדים עם ספרי התורה, באהבה רבה, במשך כמה שעות.

באירוע "הקפות" כזה, שנערך פעם במוצאי חג שמחת תורה באחת הערים במרכז הארץ, הופיע שלמה קרליבך, "הרבי המרקד". ראש העיר הגיע לאירוע, כשבתחילתו הוא סיפר לקרליבך שהגיע רק כדי לכבד, אבל הוא אישית, כאדם לא דתי ולא מאמין, לא קשור לטקס הזה. בסוף האירוע הוא ניגש שוב לקרליבך ואמר לו בהתרגשות רבה: 'ראיתי כאן ילדים ומבוגרים ניגשים בשמחה לספר התורה, מנשקים אותו ורוקדים אתו. אני מבין עכשיו כמה חשוב היחס הזה, ושזהו הסוד לכך שעם ישראל הצליח לשמר את הספר העתיק שלו כל כך, ולמסור אותו באהבה מדור לדור. במקצועי אני מורה לספרות אנגלית, ומעולם לא ראיתי תלמידים רוקדים עם כתבי שייקספיר...'

חכמינו רצו לקבוע מסגרת שבה כל יהודי יעבור על כל התורה שבכתב לפחות פעם בשנה. זוהי מסגרת של קריאה ציבורית שאורכת כחצי שעה בכל שבת, אבל הם קיבעו מסגרת גם לכל אדם יחיד, שיעבור גם הוא על פרשת השבוע, יחד עם תרגום או פירוש, מתוך מטרה שכל אחד יבין את התוכן ואת המסר. בכל הדורות נכתבו פירושים, שהקלו על האנשים להבין את המסר, או שהרחיבו והסבירו את הפרשה. גם בדור שלנו נכתבו המון פרשנויות, בדרך שבה יובן המסר הרלוונטי. באתר זה, באתרים אחרים, בעלונים המחולקים מדי שבוע בבתי הכנסת, מתפרסמים בכל שבוע מאמרים שמסבירים את המסר הרלוונטי מהפרשה, בסגנונות שונים. גם ספרים רבים נכתבו סביב פרשת השבוע, אפשר להיכנס לכל חנות ספרים פיזית או מקוונת, ולטעום מהסגנונות הרבים, עד שמגיעים לסגנון המדויק לך. היתרון במסגרת כזאת הוא הקביעות. לא עובר שבוע שבו לא למדנו את פרשת השבוע בדרך כלשהי. יש אנשים שבכל שנה בוחרים פירוש של פרשן אחר, ועליו הם עוברים מדי שבוע במשך השנה, משמחת תורה זה עד שמחת תורה הבא.

אויבינו ידעו כמה חשוב לנו החג הזה, כמה חשוב לאנשים לחגוג אותו, אם בבתי הכנסת, במסגרות משפחתיות או בכל דרך אחרת. אויבינו ידעו שזו ההזדמנות האחרונה מבחינתם לפגע בנו כשאנחנו לא בכוננות גבוהה, בתקופה זו של השנה, עד לחג החשוב הבא, שהוא פסח. גם הטבח במלון פארק בנתניה התרחש בחג, בליל הסדר. מכיוון שהמלחמה שלהם נגד עצם קיומנו היא בעיניהם מלחמה דתית, הרי שהחגים שלנו הם זמן איכות מבחינתם, ובוודאי חג שבו אנחנו חוגגים עם התורה, זו שמאחדת אותנו כעם, זו שקושרת אותנו לארץ הזאת ומהווה שטר העדות על כך.

יש לי חברים רבים שאמרו שהם מרגישים שתשובה עמוקה לאויבינו על מה שעשו לנו בשמחת תורה תהיה בהעמקת ההיכרות שלנו עם ספר הספרים. המחזור הבא מתחיל כבר ביום חמישי הקרוב, עם תחילת פרשת "בראשית". "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית" – זו הזדמנות להצטרף או להתחדש בזה באחת מהדרכים הרבות. הלוואי שיהיו כל החגים בעתיד רק לששון ולשמחה.