זוגיות

למרות שהמשימה לשמור על קשרי משפחה וחברות חזקים וטובים אינה קלה רוב הזמן - חשוב לעשות זאת, שכן בכך תלויה הבריאות שלנו

כשאשתו של עמיחי העירה אותו ב 5:45 בבוקר, מסרה לו את הילד, ואמרה לו "בהצלחה, אני חוזרת לישון", הוא התפוצץ. מה שהתחיל במריבה, שיכלה להסלים בקלות, ואף להיהפך לברוגז של מספר ימים, שינה כיוון של 180 מעלות, והפך לחיזוק עצום של אהבה

קורה, לעתים, שאחד מבני הזוג, שבדרך כלל רגוע ושליו, ופחות משתף במה שעובר עליו, מגיב פתאום בהתפרצות ובכעס לדברים שנאמרים לו, וגם הוא וגם בן זוגו, המומים מהתנהגותו, ולא מבינים מאיפה זה הגיע. מדוע זה קורה?

כולנו זקוקים למילוי, לתחושת ערך ולאהבה בחיים. באופן טבעי, אנו אמורים לקבל זאת מבן הזוג, אבל לשם כך נדרש מאיתנו להתמודד עם קשיים. האם הצלחה מחוץ לבית יכולה לתת מילוי ולהוות פיצוי ותחליף לחוסר הצלחה בזוגיות?

אילנה היא מסוג האנשים שחייבים שהרצונות שלהם יתממשו, לכן בתוך הזוגיות עם נחום, מצאה לעצמה עמדה כוחנית, שבה היא, כביכול, שולטת במציאות. נחום, שלא באמת רוצה לקחת אחריות, מפקיר את הבחירה בידיה, וכך יכול גם להתלונן על הדברים מאוחר יותר. נשמע מושלם, לא?

עדיה, בראיון מעורר השראה, על המקרים שהחיים מזמנים לה כנמוכת קומה, הסירוב לקבל עזרה מאחרים, ראיית האתגר כמתנה, וההתמודדות עם חיפוש זוגיות

מקומם מאד להתחתן, ואז לגלות שהבעל שלך קם מאוחר, לא יוצא לפרנס, לא עוזר בעבודות הבית, ועוד מבזבז כסף על שטויות. מצב מאד לא פשוט, לא הוגן, וכמובן משאיר את האשה בתחושה קשה מאד. מה הייתם מציעים לה לעשות? להפרד?...

פזית כבר 10 שנים יוצאת לחופשות עם בעלה, אבל הוא כל הזמן מפרצף. היא מתעצבנת שהוא רוצה לקלקל הכל, ולא מבינה מה הבעיה שלו - למה הוא לא יכול להנות כמו כולם? אבל הוא בשלו. מה עושים?

יש פעמים, אפילו בקשר זוגי טוב ומפרה, שתכונה אחת מרגיזה של בן הזוג, יכולה להשחיר את כל התמונה, להוציא אותנו מהכלים, ולהעיב על הרבה טוב אחר שיש. מה עושים במצב כזה?

שוב ושוב את מעירה לו שלא זורקים גרביים בסלון (או מלאו כל אחת את החסר - מה שמשגע אותה), אבל הבן אדם אדיש, כאילו את אוויר. איך הוא לא מבין דבר כל כך טריוויאלי? מה לעשות? אולי להלחם יותר חזק? אולי לאיים?