חנה השכנה לימדה אותי: יש דרך להנציח באמת אנשים יקרים שאיבדנו
"מאז שהיא נפטרה חשבתי באיזו דרך אני יכולה להנציח אותה, לאפשר לה להתקיים כאן בעולם למרות שהגוף שלה כבר לא כאן, לצערי״, היא אמרה
"מאז שהיא נפטרה חשבתי באיזו דרך אני יכולה להנציח אותה, לאפשר לה להתקיים כאן בעולם למרות שהגוף שלה כבר לא כאן, לצערי״, היא אמרה
תקופת ההסתגלות למסגרת חדשה היא תקופה לא פשוטה גם לילדים וגם להורים. מה בכל זאת יעזור לנו לעבור אותה בקלות רבה יותר?
העבודה בעסק, שהייתה כמו מסע מאוד בודד שלא מניב פירות בכלל כמה חודשים לפני כן, הפכה להיות מסע מעניין ומלא בקשרים חדשים ומיוחדים שרקמתי עם המתאמנות שלי ועם קולגות בתחום
בפגישה הראשונה שלי עם דנה המאמנת, הרגשתי שהיא מדברת איתי על נושאים רוחניים מדי שנשגבים מבינתי. רציתי לחתור לפרקטיקה שתראה לי מה עליי לעשות כדי להכיר את האחד שלי עוד היום. בכל זאת, נתתי לי ולה צ׳אנס בתהליך החדש שהתחלנו
"ברגע שהקהל מבולבל, הוא לא יקנה ממך", הזהירה אותי לפני מספר שנים קולגה נחשבת ומנוסה. הדברים שלה כיווצו אותי, אבל באותו זמן הרגשתי שאין לי ברירה אלא לקבל אותם
בשנים האחרונות התחלתי לציין גם את ימי ההולדת העבריים שלי. בעצם אני חוגגת שני ימי הולדת בשנה, גם בתאריך הלועזי וגם בעברי. אם אפשר להנות פעמיים ממחמאות ומתנות, מי אני שאסרב?
מאז שהפכתי מאמנת כושר ושמרתי על שגרת כושר ותזונה ששימחה אותי וגם סיפקה לי מראה שהתחברתי אליו, לא יכולתי לדמיין את עצמי ואת הגוף שלי משתנים שוב
לקחו לי כמה שנים כדי להבין את המושג הזה של ימימה, ״תיחום״. כשמתחמים משהו, שמים גדר סביבו ולא מאפשרים לו להתפשט למקומות נוספים. אבל איך אפשר לתחם פחד שהוא כל כך מופשט וכל כך רוצה להתפשט לכל עבר?
היא רווקה בת 36 שמחפשת זוגיות, ופנתה אלי לשפוך את ליבה. "אני לא מצליחה להירדם מרוב שאני מוטרדת", היא אומרת. אולי מילה או שתיקה מיותרת שלה במשך השנים הובילו אותה למקום הזה?
מאז אותה שיחה עם חברה שלי על ׳טעמים עדינים׳ נולדה בתוכי תפילה. רציתי כמוה להיגמל מההתמכרות לטעמים חזקים, ולהצליח לחזור להנות מטעמו של תפוח, מלפפון, ומערכת יחסים שיש בה יציבות, רוגע ונועם