אהבה עצמית

אהבה עצמית היא תנאי הכרחי לאהבת הזולת – ולהפך. אדם האוהב את עצמו אוהב גם את הבריאה כהרחבה של העצמיות שלו. אדם שאוהב את הבריאה, אוהב גם את עצמו כחלק ממנה

הרגשתי כל כך אהובה, שמרגע לרגע במופע הצלחתי לשקם את עצמי מההתחלה החלשה והוצאתי מעצמי את המיטב. איכשהו, האהבה שהעניק לי הקהל בנתה אותי יותר מכל ביקורת

אנשים לא עסוקים בנו 24 שעות ביממה, לא בודקים ושופטים כל מילה ומעשה שלנו. אם נזכור זאת, נהיה רגועים הרבה יותר

פעמים רבות בחיינו אנחנו מגיעים למקום רגשי שבו אנו משוכנעים שאנו לא באמת אוהבים את עצמנו, למרות שאנחנו נורא רוצים שיאמינו לנו שכן

מי אנחנו? מה גורם לנו להרגיש שאנחנו קיימים? מהו קנה המידה בו אנו מודדים את עצמנו? נראה שהצעד ראשון לעשות סדר בתוכנו, ולשחרר אותנו מההתניות ואמונות לא נכונות שקנינו מבחוץ – הוא קודם - להבדיל בין "אני" החיצוני, לבין "עצמי" הפנימי

תחושה של מנוחת הנפש, היא משאת לב שאנו כמהים אליה מאד. בעיקר בדור המסכים והמדיה, שלא משאירים לנו רגע אחד להיות עם עצמנו לבד. כיצד ניתן להגיע לאותה תחושה מדהימה, ולקבע אותה בנפשנו לאורך זמן?

יש אנשים שהם תלמידים נצחיים. הם יכולים לנדוד מקורס לקורס, ומרוב צבירת ידע הם כבר יכולים להחליף את המורים שלהם, אבל הפרפקציוניזם משתק אותם. למה זה קורה? מה הרווח שמעניקה להם ההימנעות?

אנשים רבים מסתובבים בעולם עם תחושה קשה של חוסר הערכה עצמית, שפוגעת בהם בכל תחומי החיים, וחוסמת אותם להתקדם ולהצליח. הם הולכים לסדנאות העצמה וטיפוליים רגשיים, אבל שוכחים שהעיקר - הוא לטפל מהשורש. מאמר ארוך, אבל משנה חיים ושווה קריאה