בדידות

לפעמים אדם חש בדידות אינסופית, והיא לא קשורה לחברה. זוהי איננה בדידות חברתית אלא בדידות רוחנית. אז מה עושים איתה?

אנשים רבים חווים תחושות של ניכור וריחוק חברתי, גם אם הם מוקפים באנשים. הבדידות לא רק משפיעה על המצב הנפשי שלנו, אלא גם על הבריאות הפיזית שלנו. מחקרים מראים כי בדידות כרונית יכולה להעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם, פגיעה במערכת החיסונית ואפילו קיצור תוחלת החיים. אז מה אפשר לעשות עם זה?

חכמי המשנה והגמרא טוענים שלפעמים צריך לדלג, לחטוף, להיחטף. הם ממליצים לאנשים שיש להם נטייה להעמקה ושיטתיות, ושההעמקה והשיטתיות שלהם מעכבות את הזוגיות, להיות קצת פחות מבינים, פחות מדויקים, יותר ילדותיים

הורים גרושים, אמא אלכוהוליסטית, בעל של אמא שפגע בו מינית, ואלה רק חלק מהקשיים שעבר אביחי בתור ילד. שנים הוא היה בטוח שהוא הגיבור בסיפור, עד שהגיע למטפלת שגילתה לו שהוא הקורבן

בכל ערב כזה, הייתי לוקחת לי כמה חתיכות של נחמה מהעוגה ומנסה לעשות נשימות ולהרגיע את הקולות בראש שלי. אבל מהר מאד הבנתי שזה פשוט לא מספיק

לפני כמה ימים ראיתי סרטון של בחורה רווקה שאומרת שכל הסיסמאות הקוראות לאחדות ול"ביחד", מאוד מעציבות אותה. היא הרי לבד! ולא, להגיד לה "את אף פעם לא לבד" ממש לא יעזור. אז מה כן?

יש הרבה סיבות בגללן אנשים מעדיפים לעבוד בבדידות מזהרת מהבית: נסיעות ארוכות, קשיים פיזיים, רצון לאיזון גדול יותר בין בית ועבודה, ועוד. אבל, יש גם סיבה אחת שקשורה ישירות לתרבות מקום העבודה

בניגוד לבדידות, על התבודדות מרצון יש לא מעט ממליצים. אלא שגם בהתבודדות כזו - שאכן תועלות רבות לה - חשוב שלא להפריז

רוב המחקרים בנושא קשרים חברתיים ויתרונותיהם, נעשו בעיקר אודות קשרי משפחה או קשרים רומנטיים, אך בשנים האחרונות המחקר מגלה גם את העוצמה שבקשרי חברות

בדידות היא מגפה מודרנית, אבל אנשי בריאות הציבור מזהירים מפני השלמה איתה