טובים השניים: הערך העצום של קשרים חברתיים בחיינו

בדידות היא אחד הקשיים המרכזיים שאנשים מתמודדים איתם בימינו. העלייה של הרשתות החברתיות והקהילות הדיגיטליות אפשרה אמנם לאנשים לנהל הרבה יותר קשרים במקביל, אך קשרים אלו, לעיתים קרובות, שטחיים, ואינם מעניקים את החום האנושי הדרוש לאדם. מגפת הקורונה שפקדה אותנו בשנים האחרונות הביאה אנשים למצבים קשים של בדידות, וחשפה את החשיבות והנחיצות של קשרים אנושיים אמיתיים. לבדידות עשויות להיות גם השפעות פיזיות על גוף האדם, ולהביא עליו מחלות פיזיולוגיות ונפשיות.

מחקרים בנושא קשרים חברתיים ויתרונותיהם נעשו בעיקר אודות קשרי משפחה או קשרים רומנטיים, אך בשנים האחרונות המחקר מגלה גם את העוצמה שבקשרי חברות, כך לפי מאמר מה-bbc שכותרתו 'Why friendship makes us healthier' (למה חברות עושה אותנו בריאים יותר?). במאמר מתוארים מספר מחקרים שנעשו בנושא חברות והמשמעות המעשית שלהם עבורנו. מחקרים אלו מספקים הצצה ליתרונות המקופלים בחברויות משמעותיות, ולנחיצותן בחייו של כל אדם.

מחקר אחד, למשל, בחן את השפעת הנתינה על 'אזורי התגמול' (reward regions) במוח. כאשר 'אזורי התגמול' מופעלים האדם חש עונג וסיפוק. המחקר הראה כאשר האדם חולק כסף עם חבר טוב, הם מופעלים יותר מאשר אם הוא חולק אותו עם אדם שהוא פחות קרוב אליו. מחקרים מצביעים על חוסן נפשי שחברות נותנת, אשר עושה את האדם פחות רגיש לדחייה חברתית, מחזקת את האופטימיות ומונעת דכאון.

חשיבות החברות מתגלה גם בגיל מאוחר, ומתברר שאז היא קריטית אף יותר. לפי סיידה השמטי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קלרמונט שבארצות הברית, אנשים נעשים בררנים כלפי קשרי החברות שלהם לאורך השנים. אם בגילאים מוקדמים יותר הרשו לעצמם להתנסות בסוגי חברויות וקשרים שונים, בגילאים מתקדמים הם נעשים רגישים יותר לזמנם, ולכן מסננים קשרים שאינם טובים. אך, על אף שאיכות והמשך הקשר הם חשובים, גם קשרים מזדמנים עשויים להיות מועילים וטובים. בנוסף, מחקרים מראים שישנה חשיבות רבה לחברויות מגוונות עם אנשים שונים.

חכמת היהדות מכירה בערך החיובי של חברות, ומורה לאדם להשתדל לרכוש לו חברים. "טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד", אומר הפסוק. "כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ". אהבה בין חברים מכונה לעתים במקורות בשם "אהבת דוד ויהונתן", בעקבות הסיפור אודות הקשר המיוחד שנרקם בין השניים. בתנ"ך מסופר כיצד יהונתן סייע לדוד להימלט מאביו שאול המלך, כשרצה להרוג את דוד, משום שידע שהוא עתיד לרשת אותו במלוכה. יהונתן לא רק שסייע לדוד בניגוד לרצון אביו, אף עשה זאת בניגוד לאינטרס האישי שלו, שכן היה עתיד להיות יורש העצר. אהבתם מתוארת במילים חמות. ראשית הקשר שלהם מתואר כך: "וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; ויאהבו יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ". לאחר ששאול ויהונתן נהרגים במלחמה, דוד נושא עליהם הספד וקינה, שחלקים ממנה נאמרים עד היום על הרוגי מלחמה וחללי מערכות ישראל. את יהונתן הוא מספיד במילים הבאות: "צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאוד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים". את הקשר ביניהם ראתה המסורת היהודית כמופת של חברות אמיצה, שעשויה להיות משמעותית יותר מאהבה רומנטית ומקשרי משפחה. 

בפרקי אבות עורכים את ההבחנה הידועה בין "אהבה שתלויה בדבר", אשר יש אינטרס אישי ביסודה, לבין "אהבה שאינה תלויה בדבר", הנובעת ממניעים טהורים. כדוגמה לזו האחרונה מביאים את "אהבת דוד ויהונתן". הבחירה באהבת חברים, כדי לייצג אהבה שאינה תלויה בדבר, היא בחירה מעניינת שמלמדת הרבה. בניגוד לקשרי משפחה, שהם קשר דם, ובניגוד לאהבה רומנטית, שבמידה והיא מצליחה, היא לרוב מתמסדת באמצעות נישואין וילדים, אהבה בין חברים אינה ממוסדת, ועם זאת היא יכולה להחזיק מעמד שנים רבות. זו אהבה וולונטרית לחלוטין, ומכאן נובע הערך הגדול שלה. 

אולם, כדי ליצור חברות משמעותית שכזו - יש להשקיע. במאמר של ה-bbc מדגישים, שבניית חברויות היא אתגר שנמשך לאורך כל החיים. "אנשים באמצע החיים טועים לחשוב שהם פשוט יכולים לחכות עד שיהיו בני 50 או 60, ואז להתחיל להתמקד במערכות יחסים", אומרת לידיה דנוורת', שאף חיברה ספר על מדע החברויות. "מדובר בתהליך של חיים שלמים, וזה שריר שצריך לעבוד כל הזמן". היא מציינת כי אין לקחת חברויות קיימות כדבר ברור מאליו, ויש להשקיע בהן ולטפח אותן. יש לנו נטייה לשים את קשרי החברות שלנו בתחתית סדר העדיפויות, אך לאור החשיבות שיש להם לחיינו, אולי מוטב להשקיע בהם יותר.