למה ככה

נניח שאקים שוב עסק, ושאצליח, ואולי אפילו אקים משפחה. מה אז? עוד פעם להשיג כסף, והוצאות, ויגידו עלי ככה, או אחרת... מה התועלת בכל זה? למה שזה יעשה אותי מאושר?

תחילת השנה העברית היא למעשה חגיגת יום הולדת למין האנושי, על כל יכולותיו המופלאות. החגיגה הזו גם מלמדת אותנו על הקשר המיוחד בין האדם והזמן

העיניים שלה זהרו. ״זה בזכות המשקולות!״ היא אמרה לי, ״זה כי לא ויתרת לי!״ אבל זו היא שלא ויתרה לעצמה

כשהבן שלי בוכה, אני עוצרת הכל ורצה לחבק אותו. בעלי, לעומת זאת, מסיים בנחת את עיסוקיו ואז מנסה להציע לו פתרונות. השוני הזה מתבטא גם בתקשורת הזוגית בינינו כשאחד מאיתנו עצבני או מתוסכל

הייתי בחורה חסרת סבלנות בת 21 שחלמה להיות מאמנת כושר עם ריבועים בבטן ורציתי להגיע לשם כמה שיותר מהר, אז עשיתי כל מה שאני יודעת ואף יותר מזה למען היעד הנכסף

אני תמיד הפראיירית שמשקיעה וטורחת עבור כולם. ככה בזוגיות, ככה בעבודה, ככה במשפחה. כל ניסיונותיי לגרום לאחרים לקחת על עצמם משהו, עולים בתוהו. איך מתמודדים עם המצב הזה?

למה כל כך חשוב לאדם מה יהיה אחרי מותו? הוא רוצה להשאיר זיכרון. אבל למה שאחרי מותו יהיה חשוב לו הזיכרון? מסתבר שכל אדם מאמין שיש משהו אחריו, שנותר ממנו משהו

אבינועם הרש, מחנך בישראל, עמד בתחנת האוטובוס והמתין לקו שייקח אותו הביתה. בינתיים נזכר, שהיום בשיעור אחד התלמידים הבריק עם תשובה מעולה. 'אם גם ככה אין לי הרבה מה לעשות כרגע, למה שלא אתקשר לאמא שלו לשמח אותה?', חשב ועשה. הוא לא האמין לתגובה שקיבל