מלחמת חרבות ברזל

"החיים מצחיקים אז צוחקים" אמרו פעם הגששים. החיים לא באמת מצחיקים אותנו, אבל השימוש בהומור כן יכול לעזור ולהקל עלינו במצבי משבר, חרדה וקושי

המלחמה בקרוב משלימה שנה, אבל רגע לפני זה - על פי היהדות מציינים אזכרה במלאת אחד עשר חודשים למותו של אדם קרוב. אבל מה זה בעצם אומר?

ד"ר רון בולוטין, המנהל המקצועי בוועד הפראלימפי ובהתאחדות לספורט נכים, ומי שעתיד לעמוד בראש ראש משלחת ישראל למשחקים הפראלימפיים שייפתחו בפאריס בסוף החודש, מספר בראיון מיוחד על עוצמה ישראלית שמובילה לחתירה למצוינות – למרות המוגבלות

מה הערך בלצום ולהתאבל על אירועים שכל כך רחוקים מאיתנו, בזמן וברגש? כיצד זיכרון העבר יכול לעזור לנו בבניית העתיד?

קבלו את הקליפ הרשמי של מלחמת חרבות ברזל, באדיבות חנן בן ארי

משפחת באואר מפילדלפיה החליטה הקיץ לעשות מעשה ולעלות לישראל. על אף אתגרי ההתאקלמות והמלחמה שעדיין נמשכת הם אומרים: "עצם האפשרות להגיע ולגדל את ילדינו במדינת היהודים – חלום שמתגשם"

לפעמים אני חושבת על זה שעיקר הקושי שלי בתקופה הזו נובע מהקול בראש שלי שמספר לי סיפורים מפחידים ומדכאים. אבל דמיון מפותח זה לאו דווקא דבר רע

שנה זו מביאה עמה לא מעט תהיות ושאלות בנוגע לאופן שבו נחגוג את החגים. השנה שונה במובנים רבים, הן מבחינה חברתית והן מבחינה רוחנית. החגים מציבים בפנינו שאלות חדשות לגבי האופן שבו אנחנו מתייחסים אליהם, ומה המסר שאנחנו רוצים להעביר לדור הבא על חגי ישראל

לפי חכמת היהדות, האדם צריך בראש ובראשונה לקחת אחריות, להודות באשמה. אולם, הודאה זו באשמה היא רק הצעד הראשון לקראת התשובה. היא אמורה להוביל את האדם לקחת אחריות במובן מעשי ולתקן את דרכיו

מיזם "זיכרון 710" שהגו לילך שמיר ויניב הגי, תושבי עוטף עזה, איגד למעלה מחצי מיליון הודעות וחומרים ויזואליים מאותו יום שייזכר לדיראון עולם. למרות הכאב והצער השניים בטוחים: "עוד נשוב להפריח את האזור"