רוצים עובדים מרוצים? תנו להם תחושת ביטחון

אין לסמוך על הנס

המנהל ינהיג את החברה בתחושת ביטחון. אם לא ישדר לעובדיו, ללקוחותיו ולספקיו תחושה שהוא משוכנע בביטחון החברה, מדוע שיאמינו לו?

ואז העובדים שלא יאמינו שהחברה נמצאת בדרך הנכונה, יחפשו מקום עבודה אחר, ואלו שיישארו בחברה יעבדו ללא מוטיבציה. הלקוחות לא יקנו מוצרים או שירות מהחברה, והספקים לא יספקו סחורה לחברה ולא ימכרו לחברה סחורה תמורת תשלום במזומן, משום שיחששו לגורל החברה. המנהל חייב להשרות בחברה תחושת ביטחון בצדקת הדרך וביטחון בהצלחת החברה ויציבותה.

עם זאת, על המנהל להיות מודאג תמיד לגורל החברה, ללא שיקרין את דאגתו כלפי חוץ. אם לא יהיה מודאג, הוא והחברה יתנהלו בפזיזות ובחוסר אחריות, לא יבדקו באופן שוטף את השינויים המתחוללים בחוץ ובפנים, לא ינתחו את השפעות השינויים על השוק ועל החברה וכיו"ב.

על המנהל לפעול במלוא כוחו להצלחת החברה בדבקות ובעקביות. ואין הוא יכול לסמוך על הנס שהחברה תצליח ללא מאמצים שתעשה.

ומצאנו, שהקב"ה ציווה על מי שרוצח בשגגה לנוס לעיר מקלט ולא להישאר במקום ולסמוך על הנס שה' יציל אותו. ככתוב: וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ--וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם, אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה (שמות, כא, יג)

ואמרו חז"ל: "אין סומכים על נס" (פסחים, סד). כלומר, אסור לאדם להכניס את עצמו למקום סכנה במחשבה כי הקב"ה קובע את גורלו. ואם נגזר עליו לחיות, יחיה גם במקום סכנה, ואם נגזר עליו למות אזי ימות גם במקום מוגן.

וכן לעניין הפרנסה, כתוב בספר "חובת הלבבות" (שער הביטחון): "אל ישב אדם בביתו ויאמר: בטוח אני בה' שיזמין פרנסתי אף אם לא אטריח את עצמי, אלא צריך האדם לעסוק באיזו מלאכה ואל לו לסמוך על הנס".

איכות ובטיחות

יש להנחיל בחברה עבודה לפי תקני איכות בין־לאומיים רלוונטיים: תקן איכות פיתוח, תקן איכות שירות וכדומה. בהתאם לכך יש לקבוע נוהלי עבודה, לפרסם את הנהלים בקרב עובדי החברה, לבצע הדרכות והכשרות תקופתיות ולוודא בקפדנות כי העבודה נעשית על פי הנהלים שנקבעו. ומצאנו, שאמר הקב"ה לבני ישראל כי במקרה שאדם מבעיר אש בשטח השייך לו, והאש יצאה מעצמה מקוצים שמצאה, וגרמה לשריפה בשטח של מישהו אחר, המבעיר את האש יהיה חייב לשלם נזק שלם. ומפרשים, שאף אם האש תתפרץ מאליה, יהיה חייב על שלא מנע מהאש לפרוץ ולעבור מהשטח שלו. ככתוב: כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה (שמות, כב, ה).

עזרה הדדית

יש להנהיג בחברה תרבות של עזרה הדדית, כך שכל עובד יהיה אחראי לבצע את היעדים הנמצאים באחריותו. עם זאת יהיה עליו לסייע לעובדים אחרים הזקוקים לסיוע בביצוע יעדיהם. האמור, בתנאי שאותו עובד שזקוק לסיוע מתאמץ ועושה ככל יכולתו לביצוע היעדים שבאחריותו.

ומצאנו, כי אדם הרואה בהמה כושלת מחמת משאּה צריך לסייע לבעל הבהמה לסדר את המשא ולהקים את הבהמה. ככתוב: כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ (שמות, כג, ה)

 כל זה כאשר בעל הבהמה פועל בעצמו ככל יכולתו לסדר את המשא ולהקים את הבהמה, אך אם בעל הבהמה לא מתאמץ בעצמו לסדר את המשא ולהקים את הבהמה - אין צורך לסייע לו.

דברי אמת

חייבים להנהיג בחברה אמירות כנות ודיווחי אמת. ויש לפעול בתגובה משמעותית נגד מי שישקר, שאם לא כן החברה לא תוכל לתפקד. לדוגמה, אם אנשי המכירות ישקרו בהקשר למכירות ואנשי הפיתוח ישקרו בהקשר למצב פיתוח המוצר, מה יעלה בגורל החברה? ומצאנו שכתוב: "מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז).

איסור קבלת שוחד ונתינת שוחד

צריך להבהיר הבהר היטב לכל עובדי החברה ולוודא כי אף עובד בחברה לא ייתן שוחד ולא יקבל שוחד או טובת הנאה אחרת. שכן, גם כשמקבלים טובת הנאה זעירה הדבר יוצר מחויבות פסיכולוגית כלפי נותן טובת ההנאה - וזה אסור בתכלית האיסור. למשל, חייבים לסרב בנימוס ובנחישות, לקבל מתנות מספקים. ומצאנו כי כתוב בתורה: "ושוחד לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסף דברי צדיקים" (שמות כג, ח)

מינוי ממלא מקום

המנהל יכשיר וימנה ממלא מקום שיתפקד במקומו בכל עת שבו הוא־עצמו לא יכול למלא את תפקידו. ומצאנו, שכאשר עלה משה עם יהושע להר סיני לקבל את לוחות הברית הוא מינה אנשים שימלאו את מקומו. כך שכל מי שיהיה לו דין ושאלה יוכל לפנות בנושא לשבעים הזקנים. ואם הדבר יהיה קשה לשבעים הזקנים הם ייגשו אל אהרן וחור, אשר יהיו במעמד גבוה יותר משבעים הזקנים. ככתוב: וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר הָאֱלֹהִים. וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם (שמות כד, יג-יד(.

מתוך הספר 'סודות הניהול - על פי פרשות השבוע' שנכתב ע"י תת-ניצב (בדימוס) עו"ד אורי אנגלהרד