תלמיד סטר למורתו, לקול מחיאות הכפיים של חבריו. לאן הגענו?

"תלמיד סטר למורה, חבריו צחקו ומחאו כפיים", אמרו הכותרות. ואני חושב לעצמי, שרק מי שצריך לעמוד מול כיתה שלמה, ובכל שיעור להנהיג 35 תלמידים שוב ושוב ושוב, יודע עד כמה החוויה הזו של השפלה מול כל הכיתה יכולה להיות קשה ומטלטלת. בעוד יום התקשורת תמשיך הלאה, אבל המורה הזו, שהיא במקרה גם רכזת השכבה, תצטרך לאסוף את עצמה ולהמשיך להקרין סמכותיות מול התלמידים.

לאן הגענו?

איפה הם ספגו את הגישה הזו כלפי המורים?

מאיפה חוסר הכבוד הזה לאנשי מקצוע, ובעיקר לאדם מבוגר?

ומה יותר חמור - התלמיד שהחטיף למורה שלו, או התלמידים, שפשוט צחקו ומחאו כפיים?

אבל עזבו, מה, לעזאזל, נסגר עם שאר ההורים של התלמידים? מה הם אומרים על זה? האם הם מתכוונים פשוט לשתוק ולא לעשות כלום? כי יש סיטואציות בחיים שבהם עמידה על הגדר היא לא אופציה.

לא יכולתי שלא להיזכר בחבר יקר שלי, מחנך כיתה ד', שעבדנו יחד, והגיע לעבודה כולו שבוז ומבואס עם הפנים באדמה.

"מה קרה, למה אתה ככה?", שאלתי.

"אתמול דיברתי עם אמא של אחד התלמידים שלי", ענה. "הטונים עלו, עד שבשלב מסויים אני קולט שלא רק שהיא מטיחה בי דברים קשים ופוגעניים, אלא שהיא גם צורחת עליי. ניסיתי לשמור על כבודה, אבל השיחה הייתה פשוט בלתי אפשרית. ואז, בשלב מסויים, אני קולט שהיא פונה לילד שלה, התלמיד שלי, ואני מבין שבמשך כל השיחה הילד היה שם מולה ושמע. עכשיו לך ותיכנס ותנסה ללמד אותו, אחרי שאמא שלו עשתה ממני קציצות, השפילה אותו וצרחה עליי מולו. היא אפילו לא חשבה להגיד לו שיתרחק בשביל שלא ישמע איך אמא שלו צורחת על המחנך שלו. אז זה למה אני מבואס".

למען ההגינות, אני לא מכיר את ההורים של התלמיד הסוטר, ושל התלמידים שצחקו ומחאו לו כפיים. ייתכן שהם אנשים נפלאים ומקסימים, עם אג'נדה חינוכית סדורה. 

ובכל זאת, אנחנו יודעים שילדים, באופן כללי, ובכלל, קולטים הכל מההורים: כל התנהגות, ניואנסים, רגישויות, התעלמויות וחוסר כבוד. הכל נקלט. אז לא, אני לא בא לרמוז שמשהו מהסטירה הזו שהתלמיד העיף למחנכת, הגיע מההורים שלו או קשור אליהם. אני גם מאמין בכלל: "אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו". אבל, נראה לי שאפשר וראוי להשליך מהמקרה הזה על מגמה והלך חשיבה גדולים יותר: על המקום הזה שבו אתה רואה תלמיד שמכבד את המורה שלו, וישר מבין שחינוך מתחיל מהבית.

אם הורה מרשה לעצמו לפנות למחנך בווטסאפ, ולא להשקיע קצת מחשבה ולהבין שראוי ומכבד יותר לכתוב בהתחלה "שלום" או "ערב טוב" - זה ישר יחלחל לילד שלו.

אבל יודעים מה? בסופו של דבר, ההורים צריכים לדעת, שהכבוד שהם ידרשו מהילדים שלהם להפגין כלפי מחנכים, מורים ואנשים מבוגרים בכלל, יגיע גם אליהם. העניין הוא שהמשפט הזה עובד גם הפוך: תלמיד שמזלזל במורה, ככל הנראה גם יזלזל באביו ואמו.