תה

הטכנולוגיה המודרנית משנה את הדרך בה אנו חושבים, מעניקה לנו קצב מדהים לצד אובדן סבלנות והעמקה. האם בעידן ה-AI נוכל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?

לעליה לארץ ישראל יש היסטוריה מפוארת שראשיתה עוד בתנ"ך. אחד מהפרקים המעניינים בה, עליית הנוער של ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, הונצח בסרט התיעודי 'אבל המולדת היא כאן'

אל מול פוגרום ברחובות אמסטרדם, מתחדדת ההבנה מדוע עם ישראל זקוק למדינה ריבונית ובטוחה. עדיין, נותרת השאלה: מה מטרתה של השנאה הנצחית הזו?

.כשהייתי שם הבנתי כי האמירה שהחברה הישראלית לא תהיה אותו דבר לאחר השביעי באוקטובר, אינה סתם קלישאה. משהו עבר עלינו בשנה האחרונה ואנחנו כבר לא מי שהיינו. אולי קשה עדיין לראות את השינוי, אבל הוא כבר כאן. אנחנו אנשים אחרים

״מדריכת ההורים הזו הייתה מאוד מאוכזבת ממך עכשיו, ענבר״, אמרתי לעצמי. ״איך לא הזכרת את זה לעצמך באותו הרגע? הבת שלך לא חושבת באופן רציונלי. היא לא חשבה על ההשלכה של האגרוף שלה"

הטריגר שהתחיל את מסיבת הבכי הזו היה אי-הסכמה שהייתה לי עם בעלי. בכל מצב אחר בחיי הייתי מחכה למחר לראות אם זה עדיין מפריע לי, אבל באותו יום הייתי מוצפת

הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שמבצעת אינספור תהליכים בכל רגע. מחקר חדש מצא דרך לתמוך בתהליכים הללו בעזרת חומרים טבעיים הנמצאים בתזונה מן הצומח

רוטב בולונז יכול לעבוד על פתיתים, על מג'דרה, ועל בורגול באותה המידה שהוא עובד על פסטה. הוא יכול לעבוד בתוך פיתה כטוויסט על כריך סלופי ג'ו, הוא עובד נהדר על פירה, ואם זה לא מספיק – הוא נשמר מעולה בהקפאה

אויבינו 'אוהבים' את החגים שלנו. הם יודעים כמה החגים שלנו הם ימים משמעותיים עבורנו. הם יודעים כמה חשוב לחייל לצאת הביתה לחג, גם אם יצטרך לשם כך לסגור יותר ימים בבסיס לפני החג או לאחריו

שוב, כמו בעוד פעמים רבות בשנה החולפת, קיבלנו שיעור חשוב בענווה: אנחנו לא גדולים כמו שחשבנו אבל גם האויבים שלנו לא אימתניים כמו שדמיינו. איך כל זה קשור למגילת קהלת, אותה קוראים בסוכות?