השכול הכפול לא עוצר את אליסף פרץ. בנה של כלת פרס ישראל מרים פרץ, ואחיהם של אוריאל ואלירז הי"ד, ממשיך לקדם את העמותה שהקים למען אחים ואחיות שכולים, ובימים אלו הוא עדיין משרת במילואים בצפון. "אנחנו עושים היסטוריה", הוא אומר. "וכשהכל ייגמר, נהיה אנשים טובים יותר"
ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות במסורת היהודית, קיבל משמעות נוספת בעקבות עליית התיעוש, זיהום האוויר, וההרים הגדולות. הצצה לזיכרונותיו של היהודי הראשון שהנהיג את מנהג הנטיעות בט"ו בשבט
בתקופת ההתיישבות הציונית בארץ, עם גלי העלייה הראשונים, גידלו החלוצים תמרים ושקדים ושלחו אותם לאחיהם בגולה. איך הגענו מאז למצב שבו אנחנו היושבים בארץ אוכלים פירות יבשים שגדלו בכלל בחו"ל?
אסור לנו לטשטש את האבל ולהתעלם ממנו בתואנה שהוא מרפה את רוחנו, כי מי שמתעלם מהאבל לא יוכל גם לזכות באמת בנחמה. העוז שלנו להילחם נובע דווקא מכך שאנו מתאבלים מרה על מתינו וכואבים את לכתם
המשפט נגד מדינת ישראל בהאג אינו המשפט הראשון נגד העם היהודי. מתביעת המצרים להחזרת הכסף שלקחו מהם היהודים ביציאת מצרים ועד העימות בין ההיסטוריון טוינבי והשגריר הישראלי הרצוג על טיב מעשיה של ישראל במלחמת השחרור – חמש הזדמנויות בהן ויכוחים או משפטים הקשורים לעם היהודי עלו לכותרות
כדי לצאת ממצרים צריך להודות שאנחנו במצרים. כדי לצאת אל האור צריך להודות שאנחנו בחושך. כדי לרכוש כלים להתמודד צריך קודם כל להודות שחסרים לי כלים. כדי להסכים לייצר תמונה אידאלית לחיינו ולעם שלנו, אנחנו צריכים להודות שכרגע אנחנו לא שם
"מבצע דוגו" יתקיים השנה לראשונה ללא המייסד שלו. דוד לייטנר (דוגו) הלך לעולמו בתשעה באב, לאחר שנים שבהן נהג לאכול פלאפל ביום השחרור שלו מהנאצים. עכשיו קוראת בתו זהבה זר-קור לכולנו להמשיך במנהג לזכרו ולזכור כי למרות כל מה שעובר עלינו – עם ישראל חי, ומבסוט
מעצרו של הכדורגלן שגיב יחזקאל הוא שפל חדש ביחסים ההולכים ומתדרדרים בין ישראל וטורקיה. בראיון מיוחד עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה ליחסי ישראל-טורקיה, הוא מתאר את מצבם הרגיש של יהודי טורקיה, מסביר את טיב היחסים בין טורקיה לאיראן, ומנבא כי למרות הכל – התיירים הישראלים יחזרו לאיסטנבול
ככל שאנו מתרחקים מאותה טראומה מטלטלת, שבות מחלוקות העבר לצוף על פני השטח. האתגר הגדול שעומד מול השיח הישראלי הוא כיצד לשמר את השברים, הסדקים, הענווה והספקנות העצמית, שנולדו בתקופת המשבר, ולא לשוב אל אותה אטימות, זחיחות ושכנוע עצמי אטום
הבחירה בעם ישראל ושנאת ישראל נראות כקשורות זו בזו לבלי היתר. האנטישמיות היא הצל של האמונה בבחירת ישראל. מה עושים עם זה?
