מלחמה

התערוכה החדשה ב'אנו – מוזיאון העם היהודי' ששמה "שבעה באוקטובר" לא מתיימרת לסכם דבר, אלא עוסקת בתגובה של התרבות הישראלית למלחמה, ובפרץ היצירה הגובר מאז תחילתה

סקר חדש מצא כי כל ישראל שלישי חווה הרעה במצבו הבריאותי בעקבות המלחמה, וכי רוב הישראלים תופסים כעת את מצבם הבריאותי כבינוני עד גרוע. איך מוצאים כוחות להשקיע באורח חיים בריא למרות המצב?

מה עומד מאחורי ההערצה האנושית ללוחמים? שאלה פשוטה-לכאורה זו נידונה רבות לאורך הדורות, והיא חושפת לפנינו שני סוגי גיבורים שונים בתכלית

איך עונים בימים אלה על השאלה 'מה שלומך'? מה מקור הביטוי 'עם ישראל חי'? מה יהיה שמה הסופי של מלחמת חרבות ברזל? שאלות אלה ועוד נדונו בכנס השפה העברית שהתקיים השבוע בהיכל התרבות בראשון לציון

יבין מלך כנען שעבד את ישראל שנים ארוכות בימי השופטים. זה נגמר רק כאשר דבורה הנביאה שכנעה צבא בראשותו של ברק בן אבינועם לצאת למלחמה למרות עדיפותו הצבאית של האויב. הנצחון הסופי הושג גם הוא בזכות אשה: הלא היא יעל, שהרגה את סיסרא שר צבא יבין

אלפי האנשים שזכו בחודשים האחרונים לסיוע מהעמותה שהקים בצפון, לא יודעים שמאחורי החזות הפעלתנית של קיריל קארטניק, מייסד עמותת "צעירים למען חיפה" המסייעת לחיילי צה"ל, מפונים וחקלאי העוטף, מסתתר סיפור חיים ישראלי מורכב ומיוחד

מה יציל אותנו מפגיעה בערך החיים בשעת המלחמה? כיצד לא תיפגע רגישותנו, כאשר אנו נדרשים לשפוך דם? הציווי התורני שאוסר עלינו להשחית עצי פרי בעת מלחמה מציע זווית ראיה שמשמרת את הכבוד לעולם ולברואיו

איך זה שכולן עושות עכשיו הפרשת חלה? ומה קורה באירועים האלה, שמושכים אליהם כל כך הרבה נשים?

ככל שאנו מתרחקים מאותה טראומה מטלטלת, שבות מחלוקות העבר לצוף על פני השטח. האתגר הגדול שעומד מול השיח הישראלי הוא כיצד לשמר את השברים, הסדקים, הענווה והספקנות העצמית, שנולדו בתקופת המשבר, ולא לשוב אל אותה אטימות, זחיחות ושכנוע עצמי אטום

מה פירוש הפסוק 'שמע ישראל', מדוע הוא הפך לתפילה המזוהה ביותר עם העם היהודי, וכיצד אמירתו באירועי המלחמה הנוכחית קושרת אותו לדורות רבים של היסטוריה יהודית?