אמנות של מלחמה: "קול המוזות נישא מתוך הגרון החנוק"
התערוכה החדשה ב'אנו – מוזיאון העם היהודי' ששמה "שבעה באוקטובר" לא מתיימרת לסכם דבר, אלא עוסקת בתגובה של התרבות הישראלית למלחמה, ובפרץ היצירה הגובר מאז תחילתה
ארבע שעות לפני שנהרג בעזה במהלך פעילות מבצעית, החייל יונתן חצור ז"ל, לוחם שלדג, תועד על ידי חבריו לצוות עושה את מה שהכי אהב לעשות - לצייר. בצילום הוא נראה כשגבו אל המצלמה, כשהוא שוקד על רישום בגירים בגוני אדום ולבן על לוח כיתה בבית ספר בתוך עזה. חצור צייר את פני הכלב שלו, אוסקר, שמת רק שבוע לפני כן.
"יונתן אהב לצייר חיות, ציפורים ועופות", סיפרו חבריו, "הוא אהב לחקור דימויים של שילובים בין אדם לחיה, אדם ומכונה ואנושיות ומפלצתיות". למרות גילו הצעיר, חצור הותיר אחריו היקף יצירות אמנות שהוא יוצא דופן לגילו הצעיר. בתערוכה "שבעה באוקטובר" שנפתחה לאחרונה ב-"אנו – מוזיאון העם היהודי" מככבות עבודות של חצור, שיצר במסגרת פרויקט באמנות לו העניק את השם "החיה שבפנים". העבודות מבטאות יכולות טכניות גבוהות במיוחד ומציגות דמויות פנטסטיות, די מפחידות. בציור אחד מופיעה דמות אנושית בחלקה, שנראית יותר כמו רובוט, אשר חלק מהשלד שלו חשוף והוא מחבק כלב. בעבודה אחרת מופיע יצור דמיוני, שנראה כמעין חיה-מכונה בעל זרוע אנושית ופני שלד, שעל כף ידו מרפרף פרפר צבעוני. בטקסט שליווה את ציוריו בפרויקט, כתב חצור כי ציוריו מתייחסים לחיה שנמצאת בתוך בני האדם: "זו שאנו מפחדים לחשוף... נתתי ליד ולמוח שלי להשתחרר, בתקווה לעורר רגש אצל הצופה... אני משלב ניגודים: עדינות וכוחניות, חיים ומוות, נורמלי ולא נורמלי".
במבט לאחור, היצורים הדמיוניים מעוררי האימה שצייר חצור, מתקשרים באופן מבעית לטבח בשבעה באוקטובר, כשהחיה שבאדם, חשפה את פרצופה המזוויע לעיני כול. רגשות הפחד והדחייה שמתעוררים בנו למראה יצירי הדמיון של חצור, למרות שהם מצוירים בעדינות בצבעי מים ובגוונים פסטליים, מהדהדים את הרגשות שלנו אל מול הטבח ב-7 באוקטובר, ומצטלבים עם האירועים שהובילו למותו של חצור, שיצא להגן עלינו מפני 'החיות הרעות'. קשה גם שלא לחוש החמצה גדולה נוכח המחשבה מה עוד היה יוצר ומה עוד היה מציג לו נשאר בחיים.
בתערוכה המרגשת ורחבת ההיקף ב'אנו-מוזיאון העם היהודי', מופיעות עבודות של עוד שלושה יוצרים שאינם עוד עמנו ונרצחו ב-7 באוקטובר: ענבר היימן ז"ל, אביתר (תרי) קיפניס ז"ל ורועי עידן ז"ל.
ענבר היימן, אמנית גרפיטי, נרצחה במסיבה ברעים. חבריה סיפרו שהבחירה בשם PINK
לקיר המוקדש לה בתערוכה, קשורה לאהבתה לצבע שמבטא מבט אופטימי על העולם. מלבד עבודת הגרפיטי - "מיצב שבעה באוקטובר" - מוצג בתערוכה קישור לסריקת הקליפ "קשה לי" עם מילים שכתבה היימן והלחין פטריק סבג.
אביתר (תרי) קיפניס, חבר קיבוץ בארי, נרצח יחד עם המטפל הפיליפיני שלו. בת זוגו, לילך קיפניס, שהוגדרה תחילה נעדרת, נרצחה גם היא. קיפניס היה איש אשכולות, החל מעיסוקו בקידום השלום ועד תפקיד ריכוז בעמותת "פעמונים", המסייעת למשפחות לצאת ממצוקה כלכלית. משך שנים רבות הוא עסק באמנות ובצורפות, למרות מגבלותיו הגופניות.
צלם העיתונות רועי עידן מכפר עזה, נרצח ב-7 באוקטובר עם בת זוגו סמדר. ילדיהם הגדולים, מיכאל ועמליה, התחבאו בארון וניצלו. הבת הצעירה, אביגיל, נחטפה לעזה וחזרה משבי החמאס לאחר 50 ימים. "רועי אהב לצלם אירועים והתרחשויות, אך יותר מכל אהב לצלם את הטבע", מצוטטים בני משפחתו ליד סרט ווידאו אודותיו המוצג בתערוכה.
לדברי אוצרת המוזיאון, ד"ר אורית שוחם-גובר, "הימים הנוראים העוברים על המדינה והחברה בישראל בעקבות הטבח המזעזע באזרחים חפים מפשע ב-7 באוקטובר 2023, מחייבים את כולנו לחשיבה מחודשת על האופן שבו אנחנו קוראים את ההיסטוריה, האמנות והתרבות שלנו. אומרים ש'כשהתותחים רועמים המוזות שותקות'. העיסוק בהישרדות דוחק כביכול את הרעיונות, ההגות והיצירה. אבל במלחמה הזו קרה ההפך. למעשה, אנו עדים לשיטפון של ממש בכל תחומי היצירה הישראלית. נדמה כי במלחמה הזו, דווקא כשהתותחים רועמים – קולן של המוזות נישא ביתר שאת מעומק הגרון החנוק. התערוכה אינה מסכמת דבר, ואינה מתיימרת אפילו לספק פרספקטיבה למתחולל באמנות הישראלית מאז 7 באוקטובר. היא מבקשת רק להעמיד תמונת מצב רגעית... אנו מרגישים שגם כאשר תסתיים המלחמה, לא ניתן יהיה לחזור לשגרה בלי לזכור ולהזכיר דרך קבע את הכאב, האובדן, התסכול, הזעם והצער העמוק".
עוד משתתפים בתערוכה: שי אזולאי, אודליה אלחנני, אייל אסולין, רז בן עמי, סופי מקאי-ברזון, שירה גלזרמן, יוסף ז'וזן דדון, שיראל הורוויץ, זיוה ילין, מרים כבסה, צביקה לחמן, חיים מאור, אורן פישר, עמית קבסה, עירית רגב, ניל וקארן רומנו, שירלי שור, ליאור שטיינר, דינה שנהב וקרן שפילשר.
התערוכה "שבעה באוקטובר" תהיה פתוחה עד 1 בנובמבר 2024. הכניסה למפוני הצפון והדרום ואנשי כוחות הביטחון היא ללא תשלום.