קשר

הוא היה יוצא עם בחורה אחת, וכשהוא היה מתחיל להרגיש ש״זה לא זה״, במקום לסיים איתה את הקשר, הוא היה קודם מכין לעצמו את הקרקע עם בחורה אחרת ובודק האם היא מעוניינת בו

המשכנו לדבר ולהתכתב כמה ימים נוספים. ההצעה לדייט שני לא הגיעה אז עשיתי לו שיחה. ״אני מחפשת משהו רציני. אם אתה כזה, אז בוא ניפגש שוב ונבדוק את הקשר״. הוא אמר שיעדכן אותי אם יהיה פנוי להפגש בימים הקרובים, ולא יצר איתי שוב קשר לעולם

ההבדל בין חוזה לבין ברית אינו מסתכם בהבדל שבין הסכמים כלכליים לקשרים בין אישים אחרים. כאמור, הוא הבדל בגישה להסכם. יש אנשים שרואים בכל קשר קשר חוזי: גם בנישואים, גם בחברות, גם ביחסי הורים וילדים. לעומת זאת, גם קשר כלכלי טהור, כמו שותפות עסקית, יכול לקבל פנים של ברית

אנשים אומרים לי – אל תבואי לדייט עם רשימת תכונות, תבואי בפתיחות, תפגשי עם פירגון, אל תפסלי בחורים. בינתיים אני צוברת אכזבות מכל דייט, וכמעט שלא מצליחה להגיע לקשר של ממש.

השמחה שלי אף פעם לא שלמה מאז ה-7.10. בכל פעם שיש לי הזדמנות גדולה לשמוח, אני מרגישה את החיוך מתחיל להתלבש על פניי כשבמקביל מתגבר גם החנק בגרון שלי

כשהפוליטיקה חודרת לקשרים הכי קרובים, מה נכון לעשות? להתעמת, להתעלם, או למצוא דרך אחרת? סיפור אישי על חברות, אמת וגבולות

מה יש לנו הישראלים שכל כך אוהבים להתווכח על כל דבר? יהיו שיקשרו זאת לאופי הישראלי חם המזג, ואחרים ידברו דווקא על המוח היהודי שרוצה להפיק את המקסימום מכל סיטואציה. אולם האמת היא שלתרבות הויכוח והמחלוקות ביהדות יש שורשים עתיקים ביותר

מצד אחד, אולי אני צריכה להודות בטעות, למרות האהבה, ולסיים את הקשר הזה, לקחת פסק זמן, ואז לחפש קשר חדש. מצד שני, זה די מפחיד. מי מבטיח לי מה מחכה לי בהמשך?

ליהדות יש היסטוריה של הכרה בחשיבותן של מעצמות. מה ניתן ללמוד מכך על הקשר שלנו עם ארה"ב, ועל ערכה של זכות הבחירה בבחירות האמריקאיות?

מיזם "זיכרון 710" שהגו לילך שמיר ויניב הגי, תושבי עוטף עזה, איגד למעלה מחצי מיליון הודעות וחומרים ויזואליים מאותו יום שייזכר לדיראון עולם. למרות הכאב והצער השניים בטוחים: "עוד נשוב להפריח את האזור"