"אנחנו בדרך" – סיפורי גבורה של אזרחים שהצילו חיים ב-7 באוקטובר
"אנחנו בדרך" הוא ספר חדש המתעד את סיפורי הגבורה של אזרחים, אנשים רגילים, שללא פקודה, ללא מדים ופעמים רבות גם ללא נשק – יצאו להציל חיים ביום החשוך ביותר בתולדות מדינת ישראל.
"אנחנו בדרך" הוא ספר חדש המתעד את סיפורי הגבורה של אזרחים, אנשים רגילים, שללא פקודה, ללא מדים ופעמים רבות גם ללא נשק – יצאו להציל חיים ביום החשוך ביותר בתולדות מדינת ישראל.
טלי קפלן לא דמיינה שביקור אצל רופא הילדים בעקבות שלשולים מתמשכים של עידו הקטן ישנו את מהלך חייה – אבל זה בדיוק מה שקרה. בראיון מיוחד היא מספרת על ההתמודדות של עידו עם המחלה, התגליות הרפואיות שנאלצה להגיע אליהן בעצמה, ועמותת "צעדים קטנים" שהקימה למען אנשים עם מחלת דושן-בקר בישראל
אנחנו עם בורח, ואנחנו עם חוזר מבריחה. זהו תהליך של קושי שמתעצם עד לרמה בלתי אפשרית, שגורמת ליהודים לברוח מהארץ, מהעם, מהזהות היהודית שלהם או מכל מרכיב אחר בזהות שלהם, גם אם בריחה זמנית – ואז לחזור מאותה בריחה
היום נחסל חמץ עם מאפה פסטה וגבינות. בין יתרונותיו: גם ילדים אוהבים אותו, והוא מחסל על הדרך גם מלא גבינות שמתקרבות ל"פג תוקף" שלהן וגם פירורי לחם שצריך לסיים לפני החג
תשומת הלב היתירה הניתנת בליל הסדר לילדים היא לא רק הסחת דעת שנועדה לתת להורים מרווח נשימה, אלא היא משרתת את אחת המטרות העיקריות של החג – להעניק לילדים חוויה חינוכית
ממיזם של תחתיות קפה מאוירות למען יתומי מלחמת חרבות ברזל ועד מיצג הפרפרים בכיכר החטופים, סיגלית ניבודובסקי מספרת על חיבור בין אמנות לערכי קהילה
כבר 164 ימים שלירי אלבג מוחזקת בשבי החמאס. היום חשפה אימה עדויות קשות על תנאי השבי של בתה: "מנצלים אותה לעבודות בית, כגון ניקיון, טיפול בילדים והכנת אוכל"
בגן היינו שרים על פורים "חג גדול לילדים", כי כל הסיפור הזה של מגילת אסתר נראה כמו אגדה, פנטסטי מכדי לקרות במציאות. אבל מה שקרה שם מלמד אותנו את הסוד להשגת מהפך חד משמעי בחיים, כדי להתנתק בבת אחת ממה שמושך אותנו כלפי מטה
צמרת אביבי חוותה את משבר גיל הארבעים באופן שהוביל אותה לקריסה נפשית. כיום, כחברת הועד המנהל בעמותת לנפ"ש, היא מקדמת מגוון פעילויות למען מתמודדי נפש בישראל: מתדרוכים לילדים ונוער ("מה לעשות עם חבר מסתגר או לא אוכל") דרך הכשרה לשוטרים ("הרבה פעמים הם יורים במתמודדי נפש בטעות"). ראיון מיוחד
במשלוחי המנות של ילדותי בשכונה בבאר שבע לא היו תועפות ממתקים קנויים וחלילה לא עוגות או עוגיות תוצרת מפעל. כל המשלוחים הכילו עוגיות טעימות להפליא עבודת יד, שכל השכנות שלחו אחת לשניה בצלחות חד פעמיות