בחירות

האם חופש אמיתי פירושו לעשות מה שרוצים, או דווקא לדעת לשים גבולות? חוק הרשתות באוסטרליה מציף שאלות עמוקות על חירות, ילדים והעידן הדיגיטלי

מפחיד אותי מאד מה שקורה השבוע בארה"ב. יש לי הרגשה שזה סוף עידן הדמוקרטיה, עם כל השנאה ההדדית. האם מה שקורה שם יקרה גם לנו כאן?

ליהדות יש היסטוריה של הכרה בחשיבותן של מעצמות. מה ניתן ללמוד מכך על הקשר שלנו עם ארה"ב, ועל ערכה של זכות הבחירה בבחירות האמריקאיות?

בהקמת המדינה ב-1948 עם ישראל זכה בחופש, אך זה עדיין לא מספיק. ב-2024 אנחנו צועדים הלאה, סוחבים על הגב קיטבגים מלאי שסעים וריבים. אנחנו מתקדמים פסיעה אחר פסיעה - עד שנראה באופק את החירות האמיתית

התורה לא רק מדגישה את קיומה של הבחירה החופשית, אלא גם מתמודדת עם שלושה מהאויבים המרכזיים שלה: חוסר אמונה עצמית, רצון לזרוק אחריות, והמחשבה שאם לא רואים אותי - הכל מותר

כשגרנו בפילדפליה למשך סמסטר אחד נהגתי לטייל ברחובות הדאון טאון ולהריח את ניחוחות העוף המטוגן שעלו מחנויות KFC. לכן כל כך שמחתי כשהשף הישראלי ששהה באמריקה, יהודה ג'ייקובס גילה לי את הסוד שלו ל-KFC פריך וקריספי, ממש כמו בחו"ל

ישראל בפלונטר רציני. נראה שמכל צידי המחלוקת, אנשים רוצים את הטוב ביותר– אך הדעות שלהם בנוגע למה הוא אותו טוב שונות מן היסוד. במצב כזה, על איזה בסיס משותף נוכל להסכים?

לכל אורך ההיסטוריה אנשים העדיפו לבטוח במנהיגים שיכוננו חברה נאותה, אך מנהיג ללא עם דומה לפרש ללא סוסים. מה התפקיד של המנהיג ומה התפקיד של העם לפי החוכמה היהודית?

המקורות היהודיים מכילים מספר עצות מפתיעות באשר לבחירת מנהיגי העיר המתאימים ביותר. בין השאר, הם ממליצים למנות דווקא מישהו שיש לו קופה של שרצים – לא כדי להבטיח שיסתבך בחקירות משטרה, אלא כדי שלא יתגאה על הציבור

הבחירות לרשויות המקומיות משעממות אתכם? ראש העיר, לדעתכם, הוא פקיד לא מעניין? הכירו חמישה ראשי עיר שעשו היסטוריה בארץ ישראל