יציאת מצרים מלמדת אותנו: לא תמיד החפזון מהשטן
מדובר הרי ברגע המכונן שלנו, הרגע שבו הפכנו לעם, הרגע שאליו כמהנו והתכוננו זמן כה רב מראש – מדוע כשהוא מגיע, הכל חייב להיות בחיפזון? האם אי אפשר לדמיין מצב שבו ישראל יוצאים לדרך בנחת, עם לחם שנאפה כמו שצריך?