שמחה

"החלטתי שהוא פשוט לא יכול להיעלם סתם ככה", מזל גדעוני, אימו של ליאל הי"ד, מספרת על המפעל ההנצחה המפואר של מורשת בנה

היום, חודש וחצי לאחר שכתבתי את החזון הזה, הוא בדרך להתגשם במלואו. אבל במקום לרקוד משמחה על כך שהוא מתגשם כל כך מהר, אני לחוצה ומודאגת

איך אפשר לשמוח בימים כל כך קשים? היהדות מלמדת אותנו תפיסה אחרת על המושג שמחה, הדורשת מאיתנו להכניס אותה אל ליבנו גם בעתות משבר. חמישה מקורות על מהי שמחה באמת וכיצד אפשר להשיג אותה בכל מצב

לפעמים, דווקא האויבים שלנו מזכירים לנו שהתבלבלנו בדרך, והם אלו שמחדדים לנו האמת הפשוטה של מי אנחנו ומה כאן בכלל הסיפור

כולנו רוצים להכניס קצת יותר שמחה לחיים, אבל העובדה שאנו חיים במדינה שנתונה להתקפות מבית ומחוץ, גורמת לנו לפעמים לחספוס ולציניות, שלא תמיד משרתים אותנו

ספינג' הוא מאכל שגדלתי עליו. מאכל שאימהות היו משחדות איתו ילדים, מארחות איתו מסיבות, והוא כיכב בכל ערב עדות בכל כיתה שהיא

ביום בהיר אחד גיליתי שאני כועסת על בעלי כשהוא שמח. ״מה, את לא שמחה?״ שאלתי את עצמי. ״ממתי מפריע לך שאנשים שמחים, ובטח אנשים שהם בעלך?״

השמחה שלי אף פעם לא שלמה מאז ה-7.10. בכל פעם שיש לי הזדמנות גדולה לשמוח, אני מרגישה את החיוך מתחיל להתלבש על פניי כשבמקביל מתגבר גם החנק בגרון שלי

את היכולת לספר לעצמי שהעולם עוצר למעני ושניסים קורים רק בשבילי, רכשתי בתקופה שבה חוויתי פרידה אחרי מערכת יחסים ארוכה, סגירה של עסק גדול עם הפסדים כלכליים לא קטנים, ומצב בריאותי לא מזהיר במיוחד

עשרות אלפי ישראלים הפכו במהלך המלחמה לפליטים בארצם. בשנה האחרונה ליווינו את אחד הזוגות הללו. חיים נפצע ב-7 באוקטובר בקיבוץ זיקים, אילנה הייתה בהיריון בזמן שחיכתה לו עם שתי בנותיה בממ"ד. מאז הם במסע בין חמישה בתים ב-11 חודשים, ובין שיקום לשמחה על החיים החדשים במשפחה