"סיפורים מהבית" –מוזיאון בית הפלמ"ח מארח מוזיאונים מקו העימות בצפון ובדרום

כשחושבים על מפונים, מצטיירת התמונה העגומה של משפחות – גברים, נשים וילדים, צעירים וקשישים, שנעקרו מבתיהן ביישובים לאורך גבולות הנגב המערבי והצפון, ונאלצים לגור בבתי מלון או בפתרונות דיור ארעיים אחרים, עד שיוכלו לשוב הביתה. לפינוי מהבית יש גם פן נוסף  – שיתוק מוחלט של מוסדות תרבות (לצד תשתיות קהילתיות אחרות) כמו אתרי מורשת ומוזיאונים לאורך הגבולות, שאינם פועלים כסדרם – רובם סגורים לקהל וחלקם נפגעו פיזית מההפגזות. במוזיאון בית הפלמ"ח בתל אביב, החליטו לסייע ולתת במה לעשרה מוזיאונים סגורים מאזורים אלה, ובחודשים הקרובים יוצגו מתערוכותיהם תחת הכותרת: "סיפורים מהבית". התערוכה נותנת הזדמנות להתרשם מחוויית החיים לאורך הגבול, כמו גם מהחלוציות ומהעמידה הבלתי מתפשרת מול מציאות ביטחונית מאתגרת. מטרת התערוכה היא לחלוק את הכבוד הראוי לאנשים 'המחזיקים' את הגבולות ובמקביל, להחיות את המוזיאונים מהנגב המערבי ומהגליל העליון שנפגעו ונסגרו עקב המלחמה.

המוזיאונים המשתתפים בתערוכה הם (חמישה מהנגב המערבי:) "בית הנוסטלגיה" בקיבוץ בארי, "בית שביתת הנשק" במוזיאון קיבוץ יד מרדכי, בית המייסדים בעיר שדרות, מוזיאון "עוז בנגב" בקיבוץ נחל עוז ומוזיאון "בארות בנגב" בקיבוץ עלומים. חמישה מהצפון: מוזיאון "חומה ומגדל" בקיבוץ חניתה, "בית השומר" בקיבוץ כפר גלעדי, מוזיאון "בר דוד" בקיבוץ ברעם, "מוזיאון הרעות" במצודת כ"ח (נבי יושע) ו"מכון שיטים" בקיבוץ בית השיטה.

בית שביתת הנשק, הנמצא בסמוך לאנדרטת "חץ שחור" על גבול רצועת עזה, הוא המקום בו נערכו לאחר מלחמת העצמאות מפגשי ועדת שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב. בשנה שעברה, בהובלתו של אופיר ליבשטיין ז"ל, אז ראש המועצה האזורית שער הנגב, הוחלט על הקמתו במבנה של מוזיאון. התצוגה הוקמה ב-4 באוקטובר, אך לא זכתה להיפתח. ב-7 באוקטובר, התרחש ליד בית שביתת הנשק אחד הקרבות הקשים ביותר, במהלכו ספג המבנה פגיעות קשות. אופיר ליבשטיין עצמו נפל באותו יום כשיצא להגן על קיבוצו, כפר עזה. התערוכה מוקדשת לזכרו.

התערוכה "בית על הגבול" במוזיאון יד מרדכי מציגה צילומים עכשוויים של שלושה צלמים - דנה אריאלי, משה פילברג וצפריר ניר, העוסקים, כל אחד בדרכו, במתח בין תחושת בית חמימה ונינוחה, לבין חיים באזור גבול נפיץ ומתוח. התערוכה מוקדשת לזכרו של אלון שמריז ז"ל, שנחטף מביתו בכפר עזה ונהרג בשוגג מכדורי כוחותינו יחד עם יותם חיים וסאמר טלאלקה, תוך כדי מסע ההישרדות שלהם בלב שג'אעיה. אלון הוא בנו של אבי שמריז, רואה החשבון של המוזיאון בעשרות השנים האחרונות. אחד הצילומים שצמררו אותי במיוחד הוא של משה פילברג, מ-2018, בו נראה חקלאי העומד מול הטרקטור שלו בתלם חרוש, עליו מונף דגל ישראל, כשברקע תימרות אש ועשן עולות לשמיים והכיתוב הוא: "אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת". חמש שנים לפני הטבח הנורא, כבר תעד האמן את המתח הכרוך בחיים ובחקלאות באזור גבול מדמם ואת הסכנה המתמדת.

בית המייסדים בשדרות, המציג את סיפור היווסדה של העיר, מיוצג באמצעות קבוצת הרוקמות של שדרות. בפריטי רקמה אתיופית מסורתית, צבעוניים ויפהפיים, משולבים פתגמים הכתובים באמהרית, המתכתבים עם המציאות הישראלית, כמו: "סבלנות אינה פחד", "שמחה ועצב הולכים יד ביד", ו"אדם ששוכח את עברו יעשה טעויות כל ימי חייו".

התערוכה "עֵד המגדל הזה" כוללת מבחר תמונות מתולדות קיבוץ בארות יצחק, הקיבוץ הדתי הראשון בנגב, ומספרת את סיפורו של מגדל המים ההיסטורי שהוקם ב-1943, הופגז ב-1948 והוא עד אילם לגבורת הלחימה על גבול עזה אז והיום. ב-7 באוקטובר נכנסו מחבלים לקיבוץ עלומים (השוכן היום על שטחו של בארות יצחק, שעבר למישור החוף), הרגו עובדים זרים ופצעו תושבים שנלחמו מולם בגבורה. ניתאי עמאר ז"ל, בן הקיבוץ, נהרג כשיצא להילחם מחוץ לשטח הקיבוץ. תושבי עלומים עדיין מפונים.

מוזיאון "עוז בנגב" בנחל עוז מציג את הסרט של מרכז המבקרים "נחל עוז בחמישה צבעים", המתאר את סיפורו של נחל עוז בנימה ציונית ואופטימית ומתעד למעשה את חיי הקיבוץ עד 6 באוקטובר. בשנת 1956 נרצח מפקד הביטחון של הקיבוץ רועי רוטברג ז"ל, ובאותה יממה נערכו בקיבוץ ארבע חתונות יחד ('חתונות לא דוחים' התריע משה דיין) ולווייתו של רועי. משה דיין נשא בלוויה הספד שנראה כאילו נלקח מאחת הלוויות של ימינו ממש, למרות שהשפה המליצית מסגירה את גילו של הנאום: "הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים?"

בשבת 7 באוקטובר, תוכנן בקיבוץ בארי משחק משימות לכבוד חג המשק ה-77, שעסק כולו בנושא "ילדות בבארי". התערוכה "ילדות בבארי - רקמת חיים", מספרת את סיפור הילדות בבארי, מבית התינוקות ועד לתיכון, אך מנכיחה דווקא את אלה שאינם. הציורים והקישוטים התמימים שרקמו דורות של הורים לילדיהם בחינוך המשותף, מבטאים שמחה ואהבה, וגם אמונה ותקווה שניתן יהיה לחזור ולרקום בבארי רקמת חיים חדשה, לחגוג ולשמוח בו שוב.

התערוכה "הרפסודה של חניתה" במוזיאון חומה ומגדל בקיבוץ חניתה שבצפון, מתמקדת באירוע דרמטי - פינוי ילדי חניתה בליל הכרזת המדינה, על רפסודה מנהריה לחיפה. למרות שהסיפור הוא קשה, מיכל דיבואה בת הקיבוץ איירה אותו בטכניקה של מגזרות נייר צבעוניות ועליזות. בסגנון הומוריסטי כזה, איירה מיכל גם את "יומנה של מפונה", המציג במקבץ קריקטורות בעפרונות צבעוניים את חייה של אישה מפונה, המעריצה את דובר צה"ל דניאל הגרי, זוללת חטיפים במלון וחולמת על מכונת כביסה משלה...

הגלריה לאמנות השוכנת במוזיאון בית השומר בכפר גלעדי, מתמקדת בהשוואה בין החלוציות של דור המייסדים מול דור העתיד. בתערוכה מציגים שלושה מהאמנים הבולטים של הגליל: ורדה יתום מקיבוץ סאסא, העוסקת בפיסול קרמי אקספרסיבי, בלה קפלן מקיבוץ כפר גלעדי, אמנית קווילט (טלאים) בינלאומית ובועז לניר, צלם ואמן, יליד קיבוץ שער העמקים. היצירות של שלושת האמנים מתכתבות הן עם בית הפלמ"ח והן עם 7 באוקטובר ועוסקות בחלוציות של ראשית היישוב העברי בארץ ישראל, בשמירה ובגבולות תוך דיאלוג עם אירועי ההווה.

מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם מציג תערוכות קבועות ומתחלפות של מיטב האמנים, המשקפים את רוח התקופה. בתערוכה הנוכחית מוצגים צילומים ממלחמת לבנון הראשונה, שצילם איש הפלמ"ח דוד מאסטרו.

מוזיאון הרעות במצודת כ"ח (נבי יושע) קיים ב-18.4 במתחם התערוכה את טקס האזכרה השנתי לחללי קרבות נבי יושע במלחמת העצמאות.

מכון שיטים, מכון החגים הקיבוצי בבית השיטה, מציג תערוכה של 76 עמודי הגדות קיבוציות, מתוך אוסף של אלפי הגדות קיבוצים שנכתבו ואוירו במשך השנים. בקיבוצים נהגו לחדש ולהוסיף לטקסטים המסורתיים העתיקים, ברוח החלוציות, הבנייה ועבודת השדה, כשהם רואים את עצמם כנדבך חדש ומשמעותי בשרשרת הדורות. אפשר להתווכח עם ה'מדרש' הזה, אבל קשה שלא להתרגש מול התוספת באחת ההגדות, האומרת: "מוזגים כוס חמישית למען אחינו בברית המועצות, סוריה, אתיופיה וביתר תפוצות העולם, מהם נמנעת הזכות להגשים שאיפות לאחווה ולחירות".

(צילומים: רוני יואל).

התערוכה פתוחה לקהל הרחב במהלך החודשים הקרובים וביום העצמאות הכניסה למוזיאון היא ללא תשלום.