גדלה כקתולית אדוקה, התגיירה - ואז גילתה את האמת על משפחתה
סרטה של ג'ני מילגרום, 'בין האבן לפרח', מתעד את מסע השורשים הייחודי שלה, במסגרתו גילתה שמקור השושלת המשפחתית שלה מצד אימה באנוסים מספרד ופורטוגל
ג'ני מילגרום נולדה בהוואנה, קובה למשפחה קתולית אדוקה. כשהייתה בת שש, היגרה המשפחה לארצות הברית. בילדותה ובבגרותה ניהלה ג'ני אורח חיים נוצרי דתי אך כל הזמן קיננה בה ההרגשה כי היא לא נמצאת במקום הנכון ומשהו חסר לה. לפני 36 שנה החליטה להתגייר ועברה גיור אורתודוכסי, אך דבר לא הכין אותה להפתעה הגדולה של חייה. לאחר שסבתה נפטרה, היא הורישה לה במתנה – אותה נתנה לה אימה – עגילים עם תליונים בצורת מגן דוד ותליון בצורת חמסה.
סבתה של ג'ני ידעה תמיד כי היא יהודייה, אך לא גילתה על כך לאיש. בדיעבד, ג'ני מספרת כי כשהודיעה לסבתה שהיא מתכוונת להתגייר, ענתה לה הסבתא ש"זה מסוכן מאד להיות יהודי". בעקבות הגילוי המרעיש, החליטה ג'ני להתחקות אחר אבות אבותיה, היהודים האנוסים בפורטוגל, והצליחה, במסע בלתי ייאמן, למצוא 15 סבתות בשושלת רצופה מאז תחילת המאה ה-15. לאחר שהמחקר הראשוני הזה הושלם, המשיכה והצליחה להגיע כ-22 דורות אחורה, גילתה כי בני משפחתה היו יהודים אנוסים עוד לפני תקופת האינקוויזיציה הספרדית וזיהתה כ-30 בני משפחה לערך, שנשפטו או נשרפו באינקוויזיציה. רבים מהם הובאו בפני האינקוויזיטורים בגין עבירות פשוטות כמו לבישת חולצה נקייה בשבת או ניקיון הבית ביום שישי, לכבוד שבת. השושלת שג'ני שייכת אליה נוצרה בכפר קטן בשם פרמוסל במחוז זמורה שבספרד ומשם עברו לפורטוגל הסמוכה. הם חיו כיהודי קריפטו (אנוסים) עד סוף המאה ה-16 ולאחר מכן כקתולים רומאים, עד היום. ג'ני היא היחידה מבני משפחתה, כולל ילדיה, שחזרה לדת אבותיה.
ב-2 ביוני התקיימה ב-"אנו – מוזיאון העם היהודי" הקרנת בכורה של סרטה של מילגרום, שהיא היום גנאלוגית מוערכת בעלת שם עולמי. שם הסרט "בין האבן לפרח", מסמל את המעבר ליהדות (לפי המנהג היהודי של הנחת אבן על קבר) מחייה הקודמים (הנחת פרחים על הקבר היא מנהג ספרדי ונוצרי). הסרט הביוגרפי חשף את מסעה של ג'ני אל שורשיה - אל היהדות.
במסגרת המחקר שהיא עורכת, מצאה מילגרום תגליות חשובות בתחום הגנאלוגיה של אנוסי ספרד ופורטוגל, וכיום היא מנהלת מאגר מידע המכיל רשומות ארכיוניות ממרתפי האינקוויזיציה. נוסף למחקר ולייעוץ גנאלוגי, כתבה מילגרום חמישה ספרים, אחד מהם הוא ספר של מתכוני אנוסים מתקופת האינקוויזיציה. אחד המתכונים הוא לחם החתוך בצורה קותלי חזיר, אשר נאפה בתנור לצד שומן חזיר, כך שלמתבונן מהצד נראה ומריח כי בבית זה נוהגים לאכול גם חזיר.
כחלק מהערב התקיים במוזיאון סיור ייחודי שהוקדש לסיפורים מרתקים על יהודים אנוסים מפורטוגל וספרד. מבין המנהגים שהשתרשו בקרב צאצאי האנוסים, היה הנוהג לשלוח את אחד הבנים לשרת בכנסייה הקתולית, כדי שיוכל להתריע בפני חברי הקהילה על חקירות האינקוויזיציה וכדי שיוכל לחפות על קיום הטקסים היהודיים במסווה של טקסים נוצריים ואפילו לקיים אותם בעצמו. מנהג נפוץ ביותר בקרב יוצאי ספרד ופורטוגל שהשתמר עד לעשרות השנים האחרונות, היה לכסות את רצפות בתי הכנסת והחדרים שיועדו לתפילה, בחול, על מנת שצעדיהם לא ישמעו על ידי שכניהם ושלא יתגלה כי הם מקיימים טקסים יהודיים. נוסף לכך, היה איסור של הורים על ילדיהם להצביע על כוכבים בשעת לילה, תוך שימוש בהסברים על מחלות ופצעים שייגרמו מהצבעה זו. מקור המנהג מיוחס לאנוסים אשר נמנעו מלזהות את צאת השבת וזמן קריאת שמע של ערבית על ידי ספירת שלושה כוכבים בשל חששם מסוכני האינקוויזיציה. מנהג זה נפוץ עד היום בקרב יהודים ספרדים, לפעמים ללא ידיעה את טעם המנהג. את חג הפורים חגגו האנוסים במסווה של חג נוצרי שכונה "פיאסטה סנטה אסתריקה" שנסוב סביב קדושה נוצרית פיקטיבית בשם "אסתריקה", הלוא היא אסתר המלכה. המנהג הזה השתמר עד היום בקרב צאצאי האנוסים ביבשת אמריקה. מנהג נוסף, אם כי נפוץ פחות, היה עריכת סדר פסח, כשספרי ההגדה מונחים על ירכי החוגגים מתחת לשולחן ולא על השולחן עצמו, וחפיסות קלפים מונחות הכן בצד. סוכני האינקוויזיציה היו פורצים לבתי מומרים לכאורה, בחגים ובמועדים יהודיים, במטרה לתפוס אותם מקיימים את דתם. בהינתן ההתרעה, השולחן היה נהפך מיד מסעודת חג לשולחן תמים של משחקי קלפים...
כמובן ששמירת כשרות הייתה הסימן המרכזי לפיו יכלו לזהות האם בבית הזה גרים יהודים. כדי להסוות את כשרותם, נהגו האנוסים לתלות בבית נקניק חזיר אבל לא לאכול אותו, או לאכול ירך כבש שנראה דומה לחזיר. עוד דרך הסוואה הייתה להכין שתי קדירות חמין – האחת עם בשר חזיר, שחולקה לשכנים, ואת זו שבה בושל בשר בקר – אכלו בעצמם. מעניין לגלות, כי מבין 32 הדרכים על פיהן ידעו האינקוויזיטורים לזהות מיהו יהודי בסתר, שליש מהן קשורות לאוכל. בדרך כלל הצליחו האנוסים לשמור על מספר מצומצם של מועדים יהודיים - צום יום כיפור, קיום ליל הסדר בפסח, צום תשעה באב ולפעמים פורים.
וסיפור לסיום, על תבשיל חמין שהוביל למוות: ביאטריס נונוס נעצרה על ידי האינקוויזיציה הספרדית בשנת 1485. היא המירה את דתה מיהדות לנצרות שנים קודם, אבל המשיכה לשמור על כשרות בסתר. קטלינה סנצ'ז, עוזרת הבית שלה, הייתה עדת התביעה במשפט שהאינקוויזיציה ערכה לביאטריס, וסיפרה לשופטים, כי גבירתה נהגה להכין מדי שישי צלי כבש, עם גרגרי חומוס וביצים שהתבשל במשך הלילה ונאכל בשבת. בעבור נציגי האינקוויזיציה זו הייתה ראייה מכרעת: ביאטריס הורשעה ככופרת בנצרות ונידונה למוות.