למה חשוב לתנ"ך לספר לנו על הסטייל של הדמויות? 5 הסברים

1. המראה החיצוני משקף את האופי הפנימי

רש"י, אחד מהפרשנים המרכזיים בתולדות עם ישראל, מציע שכשמדברים על המראה של דמות, זה לא רק על יופי חיצוני. כך למשל, כאשר מתארים את יוסף כ"יפה תואר ויפה מראה" (בראשית ל"ט, ו'), רש"י רואה בכך ביטוי לא רק ליופיו הפיזי אלא גם לאישיותו המרשימה. היופי הזה, לפי רש"י, משקף את הטוהר והצדק הפנימי של יוסף, ואת המעלות הרוחניות שלו.

2. הדגשת הסיפור

הרמב"ן, רבי משה בן נחמן, מציע פרשנות אחרת: תיאורי המראה נועדו להעצים את הסיפור עצמו. כך, למשל, תיאור יופיה של רחל כ"יפת תואר ויפת מראה" (בראשית כ"ט, י"ז) מדגיש את אהבתו של יעקב אליה, ומייצר מתח בין הדמויות. היופי שלה לא רק מעצב את דמותה, אלא גם מחזק את העלילה עצמה. התיאורים החיצוניים תורמים לדרמה ולדינמיקות שבין הדמויות.

3. המראה כביטוי לכוח ואישיות

אבן עזרא, עוד אחד מהפרשנים הגדולים, רואה במראה החיצוני של הדמויות התנ"כיות דרך להדגיש את עוצמתן הפיזית והנפשית. כשמתארים את שאול המלך כ"בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו" (שמואל א', ט', ב'), אבן עזרא רואה בכך ביטוי לכריזמה ולכוח של שאול, שהיו חלק מהסיבות להיותו נבחר כמלך.

4. היופי כשליחות

הפרשן ספורנו טוען שהיופי החיצוני של דמויות בתנ"ך הוא ביטוי לשליחות מיוחדת שאלוהים העניק להן. לדוגמה, יופיה של אסתר (אסתר ב', ז') לא היה רק למען עצמה – זה היה כלי חשוב להגשמת השליחות שלה בהצלת העם היהודי. המראה החיצוני משמש כסמל לכוח הפנימי ולהחלטות החשובות שאותן דמויות היו צריכות לקבל.

5. איך החברה רואה את האדם

המלבי"ם, רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל, מסביר שתיאורי החיצוניות במקרא נועדו להדגיש איך החברה תופסת את הדמויות. כאשר דוד מתואר כ"אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי" (שמואל א', ט"ז, י"ב), המראה הזה עוזר להבין איך אחרים רואים אותו – כאדם נאה וכריזמטי, מה שתרם לכך שהוא התקבל כמנהיג. מדובר על היבט חברתי חשוב שמראה איך דמויות מוערכות בחברה שלהן.