"המחלה הזו יכולה לתפוס כל אחת, בכל גיל ובכל סטטוס"
רוטב שנשפך על חולצתה בסתם ארוחת ערב שגרתית, הוביל את רוית רייך לגילוי כמעט ברגע האחרון של גידול ממאיר בשד. "אני תמיד אומרת לנשים: אל תגידו 'לי זה לא יקרה'"
- גיא פישקין
-
אא
זה קרה לפני כמעט 20 שנה. רווית רייך, אז בתחילת שנות השלושים לחייה, ישבה עם משפחתה לארוחת ערב שגרתית במטבח.
"בטעות נזל לי איזשהו רוטב על החולצה. בדיוק כשניגשתי לנקות אותו, הרגשתי גוש מוזר בחזה", היא מספרת. "בדיעבד התברר לי שמדובר בגידול סרטני שהתפתח במשך כשנתיים. אני תמיד אומרת שאלוהים שלח אליי את הרוטב הזה כסימן משמיים. מאז אותו מישוש הכל היסטוריה. נשלחתי מיד לסדרה של בדיקות במרכז השד בסורוקה, ביופסיה, סדרת של טיפולי כימותרפיה והקרנות. תקופה מאתגרת במיוחד, במסגרתה גם גיליתי שאני נשאית של גן ה-BRCA המעלה דרסטית את הסיכון ללקות במחלה".
אפשר לומר שעצם האבחנה הייתה נס גלוי?
"חד משמעית. לאורך כל הדרך שהייתה רצופה במורכבויות, תמיד חיפשתי את חצי הכוס המלאה. היה לי חשוב לשדר אופטימיות לא רק עבורי, אלא גם עבור הסביבה. כמובן שיש ירידות ומצבים לא פשוטים, אבל החוכמה מבחינתי הייתה להתמודד איתם, וגם כשקשה להמשיך הלאה. פשוט כי אין אופציה אחרת".
איך עושים את זה?
"לא אשקר, הטיפולים הכימותרפיים הם לא פשוטים. היו תקופות שהייתי נרדמת בשירותים מרוב הקאות. אבל גם כשהייתי הכי למטה, תמיד ניסיתי לקחת את הדברים בפרופורציות, שכן מדובר בתקופה שתעבור. כמו שאומרים – מחשבה מייצרת מציאות. אני חיפשתי מחשבות חיוביות שבדיעבד עזרו לי מאוד לצלוח את התקופה. אני מאמינה שבן אדם צריך לבחור האם הוא נופל לבור או מרים את הראש ורואה את האור. אני בחרתי באופציה השנייה".
מה מצבך כיום?
"תודה לאל אני 18 שנים נקייה. אני נמצאת במעקב אחת לשנה, ובמקביל גאה לקחת חלק במעגל התמיכה של 'יד להחלמה' מטעם האגודה למלחמה בסרטן. יוצא לי לספר את הסיפור שלי במסגרת הרצאות העצמה לנשים. אני מספרת שם את הסיפור האישי שלי ומנסה להפציר בכל מי ששומעת אותי שפשוט תלך להיבדק – אותי זה הציל".
שם המשחק הוא מודעות למחלה?
"בהחלט. אני תמיד אומרת לנשים להפסיק עם המשפט 'לי זה לא יקרה'. המחלה הזו יכולה לתפוס כל אחת, בכל גיל ובכל סטטוס. במקרה שלי זה יכול היה להסתיים בצורה הכי גרועה. היו לי כבר בלוטות נגועות, ואם לא הסימן משמיים, אני לא רוצה לחשוב איך זה יכול היה להסתיים".
רוית כבר הייתה אם לשני ילדים כשחלתה בסרטן, אבל לא וויתרה על התקוות לילד נוסף. "אחרי שהרופא המטפל סיפר לי שאני חולה, הדבר הראשון שאמרתי לו הוא שאני רוצה עוד ילד. הוא השיב בספקנות ואמר שהוא לא יכול להבטיח זאת, שכן יש לי כבר שני ילדים. רצה הגורל וברוך השם, שנה לאחר סיום הטיפולים, הצלחתי להיכנס להריון. מתנה מדהימה שהיוותה עבורי קרן אור בסיום אחת התקופות המורכבות והקשות בחיי".
ואם כבר בבנים עסקינן. בנה האמצעי של רוית, אורי, מציג בעצמו סיפור הישרדות יוצא דופן, אותו מתארת רוית ככזה שפשוט 'כתוב מלמלעלה'. "אורי שלי, חייל בגדוד צבר של חטיבת גבעתי, הוקפץ בבוקר השביעי באוקטובר 2023, באמצע רגילה. הוא נכנס לרצועת עזה עם תחילת התמרון הקרקעי כחודשיים לאחר מכן. הוא אמור היה להיכנס בצוות הראשון, שבהמשך ספג פגיעה קשה עם נפילתם של 11 לוחמים. הסתבר לי בדיעבד שלאור ויכוח קל עם המפקד, הוא נכנס רק בסבב השני ובכך ניצל. אני אומרת מאז שאלוהים נתן לי את הילד שלי במתנה. הוא איבד הרבה מאוד חברים לאורך הדרך. מאחלת לכולנו שנצלח את התקופה הזו ושכל החיילים שלנו ישובו בשלום".
נשים שחלו בסרטן השד המעוניינות בתמיכה, או מחלימות המעוניינות לתמוך בנשים שזה עתה חלו במסגרת מערך "יד להחלמה" של האגודה למלחמה בסרטן, מוזמנות לפנות בחיוג חינם לטלפון 1-800-36-07-07 המאויש 24/7.