דברים לא מסתדרים כמו שרצית? שלחו לך חידת שחמט, שחק

פעם הבן שלי הראה לי ספר ללימוד משחק השחמט ובו חידות. פעמים רבות המהלכים שמתוארים בחידות הללו לקוחים מתוך משחקי אלופים. אותם אלופי שח הגיעו למצב מסוים במשחקם, וכעת, בספר, המצב הזה "מוקפא" ועליך לסדר את הלוח לפי אותו המצב ולהמשיך מכאן. רגע! יכול להתלונן המתלמד, אבל מה אם נעשו טעויות? מה אם הייתי משחק אחרת? זה לא משנה כרגע, אתה בתוך החידה. בוא נראה איך אתה ממשיך מכאן. כמו אותם קוסמים, שהיו כולאים אותם בתוך חדר בידיים קשורות ובכיסוי על העיניים – נראה מה הצעד הבא שלכם! לפעמים יעזור לנו מאוד להסתכל על החיים כחידת שחמט. לא להתעסק בשאלות מה עשיתי ואיך טעיתי או מה הייתי צריך לעשות. לא להתעסק בשאלה איך העולם היה נראה אילו רק דבר זה או אחר היה שונה. אֵלו הם החיים כרגע, זה מה שיש, זוהי "חידת השחמט" שלך, ועכשיו – פעל. תתחיל לשחק מהנקודה הזאת. זה יכול להיות משחרר כל כך. ככל שאנחנו זוכים לאמץ את נקודת המבט הזאת, החיים יכולים להפוך למאתגרים ומרתקים יותר. זה לא סתם משהו שנפל עליי בטעות, זוהי החידה שלי, אלו החיים שאני יכול לקחת לכיוון טוב יותר אם אפעל עכשיו בצורה הטובה ביותר שאני יכול.

לפעול מכאן והלאה – כאילו שמעולם לא היה עבר, מעולם לא היו טעויות. ובאמת, אם אני מסתכל בחיים מהנקודה הזאת, מההבנה שאי אפשר לשנות כלום בעבר, ומבחינה פנימית עמוקה אי אפשר היה לעשות אחרת – זה יכול לתת לי כוחות רבים לפעול במציאות בהווה, ולא להתרפק על דמיונות ואפשרויות שהן בעצם בלתי אפשריות, וגוזלות ממני זמן וריכוז.

עצם ההבנה שאני נמצא מול פזל או חידה יכולה להוציא אותי ממצב רוח של קורבן הנסיבות למצב רוח אחר: "אוקיי, בוא נראה מה עושים עם זה". כמו כן, כפי שהסברנו, אין כאן אשמים, לא אני ולא אף אחד אחר. אני פועל כרגע עם הנסיבות ולא מנסה לנבור בהן ולהאשים מישהו.

עַל כֵּן עִקַּר הָעֵצָה לִשְׁכֹּחַ בְּכָל פַּעַם כָּל מָה שֶׁעָבַר עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, רַק עַתָּה יַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָה שֶׁיּוּכַל... וְעִקַּר הַנְּפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִזֶּה שֶׁרָאוּ שֶׁכְּבָר נִסּוּ אֶת עַצְמָם וְהִתְחִילוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְנָפְלוּ... עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנָּ"ל, לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּאֵיזוֹ בְּחִינָה שֶׁהִיא וְיִשְׁכַּח מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כָּל מָה שֶׁעָבַר עָלָיו, וְכָל הַהַתְחָלוֹת שֶׁהִתְחִיל עַד עַתָּה לֹא יַעֲלֶה לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן כְּלָל, רַק עַתָּה צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי וְכֵן לְעוֹלָם (ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות קריאת התורה, הלכה ו').

לא משנה מה עברנו, לא משנה כמה פעמים ניסינו להתחיל מחדש – המשחק מתחיל שוב ברגע זה. חידת השחמט של חיינו מוצבת לפנינו ואנחנו יכולים לפעול עכשיו. אנחנו צריכים לשכוח את כל מה שעבר עלינו, את כל מה שהתרחש, ולהתרכז ברגע הזה. להתחיל מחדש עכשיו. לא להקשיב לקולות בתוכנו שאומרים – אבל כבר ניסית להתחיל! לשכוח מהם. זוהי השִכחה הטובה שרבי נחמן מדבר עליה. להתעלם ממה שאיננו מקדם אותי, להתעלם מכל הפעמים שלא הצלחתי. זה לא מסתדר עם ההיגיון ה"רגיל" שלנו, זה שהולך ומזקין ומתקבע עם השנים, שמחליט שזהו – אין מה לעשות ואין מה לשנות. ללכת נגד זה. לחיות בפליאה.

כשמגיע אלינו דבר לא נעים, אנחנו יכולים להגיב בהתנגדות ובתחושה נוראית – "איך זה נפל עליי" או "מישהו או משהו נגדי". מנגד, אפשר לחיות בתחושה של פלא: מעניין מה הולך לקרות! מעניין לאן הדברים הולכים מכאן... התחושה יכולה להיות מלוּוה אפילו בסוג של חיוך פנימי או אולי אף חיצוני. זה קשור לתחושת החידה שדיברנו עליה, במקרה הזה חידת החיים, המסתורין של החיים.

הכל עניין של גישה - האם כשקורה לי דבר שאינו מתאים לי אני מתחיל להתלונן, או שאני נענה לאתגר – להאמין שבאמת הדברים לטובתי, גם אם איני מבין אותם, וכרגע התפקיד שלי הוא פשוט לחיות את החידה המסתורית הזאת בצורה הטובה ביותר, בלי להתלונן ולבכות על העבר, ובלי להיבהל ולהילחץ יותר מדי מהעתיד. לחיות בפליאה של הרגע האינסופי והבלתי חוזר הזה. הרי כל רגע הוא ייחודי לגמרי, קורה פעם אחת ונעלם בתוך רצף הזמן.