הגבעה של סלמאן: כך מנציחים את זכרו של המפקד הבכיר שנפל בקרבות בעזה

סא"ל סלמאן חבקה, גיבור ישראל, בן 33 מיאנוח-ג'ת, מפקד גדוד 53 של חטיבה 188 בחיל השריון, נפל בתחילת החודש בקרב בצפון רצועת עזה. חבקה ז"ל שנלחם בחירוף נפש יחד עם חייליו בקיבוץ בארי במהלך השבת השחורה, ייזכר לעד כלוחם ערכי, חדור מטרה וכמפקד דגול שהאמין בצדקת הדרך ובתקומת ישראל.

חודש וחצי לפני מותו הטראגי, פיקד סא"ל חבקה עם הגדוד שלו על גזרת חברון, שכללה בין היתר גם את תלם, יישוב קהילתי דתי-חילוני המונה כ-120 משפחות, אשר הוקם לפני למעלה מ-40 שנה על ידי תנועת בית"ר.

"ביהודה ושומרון מטבע הדברים יש הרבה גדודים שמתחלפים כחלק ממשימתם לאבטח יישובים, אבל מרגע שפגשנו את סלמאן הבנו שמדובר באדם יוצא מגדר הרגיל", מעיד ישי קליין, חבר הנהלת היישוב, שמספר מצידו על המפגש הראשון עם המפקד הנערץ.

לדבריו: "הגדוד בפיקודו הגיע לגזרה כחודש וחצי לפני החגים. מהרגע הראשון נוצר עם סלמאן קשר מאוד חברי. הכרנו בחור שקט, רגוע וחייכן שהיה מגויס בצורה שלא הכרנו עד היום, אחד כזה שבשנייה הראשונה אתה מבין שאפשר לסמוך עליו".

מה הספקתם ללמוד ממנו?

"יש סיפור אחד שאולי ממחיש את הייחודיות של סלמאן. הוא הפגין מקצוענות אמיתית ולמד את השטח לפרטי פרטים. כך למשל, המרחב שלנו סבל רבות מאירועים של הפרות סדר בכבישים וזריקות אבנים. מיד הוא דאג להציב חייל כל מספר מטרים במוקדים המרכזיים. זה העלה מיד את תחושת הביטחון. הוא ראה בכך כמשימה בעלת ערך עליון".

נשמע כמו 'האיש הנכון במקום הנכון'.

"לאורך שנים עברו כאן הרבה מג"דים בגזרה, אבל סלמאן היה באמת משהו מיוחד. דוגמה אחרת היא גבעת א טייבה – כפר טבא, נקודה שהשקיפה על הישוב שלנו. במשך שנים היה זה מקום מפגש של ערביי חברון והסביבה שהיו מקיימים בו מסיבות ומפריעים במכוון לתושבים. סלמאן 'נתן לנו בראש', במובן החיובי של המילה. הוא לא הבין איך אנחנו לא שולטים בנקודה האסטרטגית הזו. בהפגנתיות הוא החליט להעביר את החפ"ק שלו לשם, תקע שם דגל ישראל כחלק מהפיכתה של הגבעה על פי תפיסת עולמו כמוקד התיישבות, לימוד תורה וחיים. על זה נאמר, איש של מעשים – לא של מילים".

מצפה השלום

מתקפת הפתע של החמאס ואירועי ה-7 באוקטובר שינו את התכניות. סלמאן והגדוד שלו נקראו מיד לחזית הדרום, שם כאמור לחמו בגבורה יוצאת דופן. פחות מחודש לאחר מכן הוא נפל כגיבור ישראל.

ישי, שלחם בעצמו במילואים בגזרה הצפונית, עוד הספיק לשלוח הודעת ווטסאפ על מנת לשאול לשלומו של סלמאן. האחרון אף הגיב לו כעבור יומיים בהודעה קולית (ראו צילום מסך), בה השיב: "אתם לא צריכים להגיד לי תודה על כלום. עשיתי את מה שמוטל עליי ואת חובתי הערכית והאישית. אוהבים אתכם. אמן וכולם יהיו בריאים ושלמים".

הבשורה על מותו הייתה קשה, כאשר ביישוב תלם הגיעו מיד לשבעה בכפר ינוח-ג'ת, על מנת לנחם את בני המשפחה והחברים. "במהלך השבעה הרגשנו שאנחנו מחויבים להנציח את סלמאן. הלחימה האחרונה הדגישה עוד יותר את הקשר המיוחד שבין העדה הדרוזית לעם היהודי בישראל", כך לדבריו.

תוך ימים בודדים החלו החבורה מתלם להקים את "מצפה השלום", מצפור הממוקם במורדות הנקודה האסטרטגית עליה דיבר סלמאן. "הצבנו שם מגדל תצפית גבוה עם דגל ישראל ענק. בקרוב נסיים במתחם בנייה של פרגולה עם פינות ישיבה. נדליק שם נרות חנוכה, ונשמח להזמין את משפחתו של סלמאן לחנוך את המצפור. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות עבור מי שנכנס ללבבות של כולנו ותרם כל כך הרבה למדינת ישראל".

יצוין כי המצפה נבנה על ידי תלמידי ישיבת 'נתיבות דרור' בישוב תלם.  מצפה זה, כמו חייו של סלמאן, יהא עדות חיה לברית הדמים והחיים בין העדה הדרוזית לעם ישראל.