5 דברים שלא ידעתם על ירושלים

ירושלים, העיר העתיקה ורבת התהפוכות, טומנת סודות רבים בין חומותיה ההיסטוריות. מעבר לאירועים הגדולים בהיסטוריה שלה, ולחשיבותה הדתית העצומה בכל העולם, ישנם היבטים קצת פחות מוכרים של העיר, המוסיפים מסתורין וקסם לדמותה המרשימה.

מי בנה את חומות העיר?

כאשר אנו מתבוננים בחומות המפוארות המקיפות את העיר העתיקה, מפתה לחבר אותן אל חומות ירושלים המוזכרות בתנ"ך. אולם, חומות העיר נחרבו ונבנו פעמים רבות מאז, והקירות המרשימים שאנו רואים כיום נבנו בקפידה על ידי הסולטן סולימאן "המפואר" במהלך המאה ה-16. השליט העות'מאני האדיר הותיר את חותמו האדריכלי על ירושלים, והעניק לה בטחון ויוקרה. עם עוצמתן הבלתי חדירה ויופיין הרב, החומות משמשות תזכורת למאבקי הכוח שליוו את העיר לאורך כל שנות קיומה, והצריכו חומות ומבצרים אדירים מעין אלו.

למה "נחלאות" בלשון רבות?

אולי קרה לכם ששוטטתם פעם ברחובותיה הקסומים של נחלאות, עוברים בין עצי הלימון ושיחי המרווה, אחרי שעשיתם קניות או אכלתם חומוס בשוק, והציקה לכם פתאום השאלה – למה אתם מסתובבים בתוך שכונה שיש לה שם בלשון רבים?! אם כן, טוב שאתם כאן. השם החריג ניתן לה משום שהיא באמת מהווה מיזוג ואיחוד של מספר שכונות קטנות. כמה מהן הציגו את עצמן כנחלה (כמו "נחלת ציון", "נחלת אחים", "נחלת יוסף"), ומכאן כפי הנראה השם בלשון רבים "נחלאות".

מי בנה את מגדל דוד?

מפתה להניח שמגדל דוד קשור לדוד המקראי, מלך ישראל הנודע, בשל שמו של המגדל ומראהו העתיק. עם זאת, האמת קצת יותר מורכבת. המצודה העתיקה, השוכנת בסמוך לשער יפו, ​​הייתה עדה לאינספור פרקים בהיסטוריה של ירושלים. לראשונה, נבנו באזור מספר מגדלי שמירה על ידי המלך הורדוס בימי שלטונו. לאחר מכן, הרומאים הרחיבו את המגדלים, ואחריהם, הצלבנים בנו את מה שהחריבו הרומאים, והביאו אותם לממדים הדומים למה שהם היום.

כיום, שוכן במגדל דוד מוזיאון מושקע, המספר את סיפורה של העיר לאורך הדורות - משורשיה העתיקים ועד לתקופה המודרנית.

האבן הירושלמית נכנסה לחוק בכלל על ידי... בריטי

רונלד סטורס, מושל ירושלים הראשון מטעם הבריטים, הוא זה שחוקק חוק עירוני המחייב כל קיר חיצוני בירושלים להיות מחופה באבן מסותת. 

מטרת החקיקה הייתה לשמר את סגנון הבנייה בעיר, ולא לאפשר שימוש בחומרים מודרניים, כמו בטון וטיח.

שמה הרשמי של האבן הירושלמית הוא "מיזית יהודית", או "מיזי יהוד" בערבית, שפירושו - "יהודי קשה עורף". בנוסף למה שרצו הערבים לאפיין את אבן הגיר הקשה בשם זה, רצו גם לאפיין את העם היהודי, שהוא קשה עורף.

ברובם המוחלט של המבנים בירושלים, נראה אכן חיפוי של אבן ירושלמית, מלבד שורות של בניינים שנבנו בשנות השישים, כדי לאכלס את גלי העלייה ההמוניים בשנותיה הראשונות של המדינה, למשל: בקרית יובל, קטמון ועוד (ויש גם בניינים בודדים שנבנו באבן נסורה, שלא מוסיפה לעיר יופי וחן…).

בירושלים שוכן בית העלמין היהודי הגדול ביותר בעולם: הר הזיתים

הר הזיתים, שנמצא ממזרח להר הבית, נקרא כך, כמובן, על שם כרמי זיתים שהיו בו בימים עברו. הוא מוזכר כך עוד בתנ"ך בספר בשמואל, כאשר ברח דוד המלך מאבשלום דרך הר הזיתים: "במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי...ויהיה דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלוהים" (טו, ל–לב).

התפתחות בית העלמין הנוכחי היא מאוחרת יחסית, ואינה קודמת לסוף ימי הביניים (מאות 15-16). תחילה היה בית הקברות היהודי בסמוך לחומה המזרחית של הר הבית. רק לאחר שנאלצו היהודים לפנות מקום זה, בשל לחץ המוסלמים במאה ה-14, החלו קוברים את מתיהם על הר הזיתים, שהתאים למטרה זו, הן בשל קרבתו היחסית לרובע היהודי, והן משום שלא היה מיושב בחלקו הגדול.

בהר הזיתים שוכן בית הקברות היהודי הגדול ביותר בעולם, ובו כ-70,000 קברים (!), המספרים את סיפורם של דמויות הוד בעם היהודי. בין היתר ניתן לראות על ההר את מצבותיהם של הרמב"ן, אור החיים, השרים חיים משה שפירא, זלמן ארן, זבולון המר, ש"י עגנון, המשוררת זלדה, מנחם בגין, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ועוד.

ירושלים אוצרת בגבולותיה שלל סיפורים מרתקים והפתעות נסתרות. משכונות רבות שסיפור הקמתן מסקרן, ועד מקומות עתיקים שמוצאם לוט בערפל. אז בפעם הבאה שתבקרו בעיר, תנו דעתכם לשמות ולמבנים הסובבים אתכם. ברבים מהם קיימים רבדים נוספים שאינם נגלים לעין במבט ראשון.