שם

אולסיה קנטור ברחה מנישואים אלימים אל מקלט לנשים מוכות, שם נחשפה לנשים שומרות מסורת והתאהבה ביהדות. כיום היא אשת עסקים ויזמית חברתית, שבעקבות השביעי באוקטובר סייעה להקים מיזם ייחודי לרווחת ניצולי מסיבת הנובה

כשאנחנו ניגשים לכתיבת קורות חיים או לראיון אישי, חשוב לנו להשאיר את הרושם הכי טוב. מצד שני, לשבח את עצמנו בהגזמה מעורר תחושה לא נעימה. מאין התחושה הזאת נובעת? בירור ההבדלים בין גאווה להערכה עצמית מגלה מהי הגישה הכי בריאה לחיים, שבסופו של דבר גם באמת נוגעת בלב של אנשים

רבים סבורים שיש ניגוד עקרוני בין דת ואמונה לבין הגיון ותבונה. מצוות כמו פרה אדומה, שבמוצהר משמעותן אינה מוסברת, תורמות לרושם הזה. אבל ויכוח עתיק בין חכם יהודי לבין פילוסוף מציע הסתכלות אחרת על הקשר בין הציווי האלוהי והמציאות

התורה מבקשת למחות את השם של עמלק, שלא יהיה לו זכר. שלא יהיה עוד בעולם מישהו ששם עמלק נקרא עליו. רק אז נוכל לשכוח סוף סוף את הזיכרון הרודף של עמלק. ואת החלק הזה, של מחיית עמלק, כבר קשה לנו יותר לבלוע בגלל הרגישויות המודרניות שלנו

בגן היינו שרים על פורים "חג גדול לילדים", כי כל הסיפור הזה של מגילת אסתר נראה כמו אגדה, פנטסטי מכדי לקרות במציאות. אבל מה שקרה שם מלמד אותנו את הסוד להשגת מהפך חד משמעי בחיים, כדי להתנתק בבת אחת ממה שמושך אותנו כלפי מטה

ארץ ישראל היא מעין מעבדת ייצור שאברהם ומשפחתו קיבלו על מנת ליצור בתוכה עם שישמש מופת עבור העולם כולו. שם נולדו גם שני בניו של אברהם, שצאצאיהם יהיו יריבים לימים ויטענו כל אחד לזכות על אותה חלקת אדמה

בעבר זה היה סיוט להצטרף אליי לנסיעה ברכב: הייתי זועם על כל דבר קטן. יום אחד החלטתי שנמאס לי מעצמי, והרגלתי את עצמי לתגובה אחרת. שנים אחר כך, תובנות מחוכמת היהדות סייעו לי להבין מה קרה שם

ב-7 באוקטובר, האחים אלחנן ומנחם קלמנזון, יחד עם אחיינם איתיאל זהר, יצאו לעוטף על דעת עצמם והצילו עשרות מתושבי בארי. במהלך הקרבות, אלחנן נהרג. אתמול, בטקס הברית, קרא איתיאל לבנו הבכור אלחנן, על שם דודו שנפל: "שיגדל לאורו ויביא אור חדש לעולם"

ההגנה על היהודי נעשית בשם האמירה: בסופו של יום, גם היהודי הוא אדם. על פניו, גישה נאורה ומקבלת. מדוע אפוא אני מכנה אותה "נאורה לכאורה"? התשובה היא שמאחורי הכסות המכילה כביכול מסתתרת תפיסה שאומרת שיש הבדל בין היהודי לאדם. היהודי אינו אדם, על אף שיש לו פוטנציאל אנושי

חטיפות ילדים, למרבה הצער, הן לא חידוש עבור העם היהודי. הסרט "בשם הבן" מגולל את הפרשה ההיסטורית של אדגרדו מורטארה, הילד היהודי מאיטליה שבגיל שש נחטף על ידי הכנסייה, וכל המאבקים להשיבו אל הוריו עלו בתוהו