"מתאמני הכושר שעל הרצף נותנים לנו פרופורציות לחיים"

יניב בניאן (33) היה חיל משוחרר צעיר כשדודתו הסבה את תשומת ליבו למודעה בעיתון המחפשת מתנדבים למועדון של עמותת אלו"ט. ביחד עם חברו הודאל יחזקאל (32) הוא יצר קשר והגיע למועדונית בפתח תקווה המיועדת לאנשים בתפקוד נמוך על הרצף האוטיסטי. "היינו מקיימים איתם הרבה פעילויות פנאי, ארוחות בוקר משותפות, משחקים. בעיקר הצלחנו למצוא איתם שפה משותפת, למרות האתגר. אפשר לומר שפשוט התאהבנו בהם".

בניאן ויחזקאל הם חברי ילדות מרמת-גן, המכירים זה את זה כבר בכיתה א'. שניהם שירתו ביחידות העילית של צה"ל, והקדישו מאמץ רב לשיפור הכושר שלהם לשם כך. "הינו מקדישים את כל הזמן הפנוי שלנו כנערים לטובת הכנה לצבא. כשכל החבר'ה היו יוצאים ומבלים בסופי שבוע, אנחנו היינו מנצלים את הזמן הפנוי לטובת גיבושים והתחזקות פיזית ומנטאלית".

לאחר שפשטו את המדים חיפשו החברים הטובים מסגרת בה יוכלו להמשיך להרגיש משמעותיים. "כמו חיילים משוחררים רבים שמסיימים את השירות שלהם, חיפשנו מה לעשות עם החיים שלנו", משחזר יניב. "ככה הגענו למועדונית בפתח תקווה".

עד כמה עולם האוטיזם היה חדש עבורכם?

"בהתחלה כשהגענו מן הסתם היה קושי להסתכל על השונה, ולהבין שהוא מצד אחד קצת אחר, אבל מצד שני גם כמוני כמוך. אבל למדנו עם הזמן והצלחנו  לדבר אליהם בגובה העיניים ולגרום להם להרגיש חלק".

נפש בריאה בגוף בריא

כעבור שנה וחצי של התנדבות, החליטו השניים לקחת את הפעילות הוולונטארית צעד אחד קדימה. אלא שאותו צעד החל להתגבש באופן ספונטני לחלוטין, אותו מתאר יניב בהרחבה.

יניב והודאל. צילום באדיבות המצולמים

"הודאל ואני בדיוק התחלנו ללמוד קורס מדריכי כושר. החלטנו לנצל את הידע שצברנו ולנסות להעביר פעילויות כושר לחבר'ה במועדונית. התחלנו באימונים פונקציונאליים, אימוני TRX ואימונים אירוביים. הפידבקים היו פשוט מדהימים. הילדים 'עפו באוויר' ורק חיכו לפעילויות הללו כל השבוע. באותו רגע הבנו שהגיע הזמן לנסות לאגד את זה לכדי משהו רציני יותר".

כך נוסדה לה בשנת 2017 עמותת "איתן כל אחד יכול", המקיימת אימוני כושר מקצועיים בשילוב אימוני העצמה לאנשים בעלי יכולות מיוחדות. נכון להיום העמותה אותה ייסדו השניים כבר הפכה לאימפריה של ממש, כשהיא מאגדת תחתיה 650 מתאמנות ומתאמנים בפריסה ארצית, מנהריה בצפון ועד אשדוד בדרום. היא מספקת מענה באמצעות אימונים אישיים אחד על אחד וכן בקבוצות קטנות של עד 8 מתאמנים. האימונים מועברים על ידי לא פחות מ-60 מאמני כושר בכל הקטגוריות, כאשר המכנה המשותף הוא פעילות ספורטיבית מהנה המתקיימת תחת כיפת השמיים, ומעניקה למתאמנות ולמתאמנים תחושת מסוגלות אמיתית.

אתם זוכרים איך הכל התחיל?

הודאל: "בוודאי. לקחנו מתאמן אחד מהמועדונית לפארק. הוא היה סוג של 'שפן ניסיונות' עבורנו. ערכנו לו אימון אישי אחד על אחד במשך תקופה. תוך זמן קצר יחסית הבחנו כיצד הוא משתפר ברמה הקוגניטיבית, במיומנויות גופניות, ואפילו בביטחון העצמי. הוא שיפר גם את היכולות התקשורתיות שלו. באותה נקודה הבנו שאנחנו עושים משהו עוצמתי עם המון משמעות, בדיוק מה שחיפשנו אחרי השחרור מהצבא".

יניב: "הפעילות של 'איתן' נותנת לנו פרופורציה לחיים, ממש כך. זה לדעת להעריך את מה שיש לך. להבין ששום דבר לא טריוויאלי בעולם. עצם זה שאתה מסוגל לדבר, לתפקד או לעשות פעולות בכוחות עצמך, אלה לא דברים מובנים מאליהם. אלו תובנות שבגיל צעיר לא חושבים עליהן. עצם המפגש והפעילות עם המתאמנים על הרצף מבחינתנו הם עולם ומלואו".

השניים מוסיפים לתאר כיצד הפעילות מעלה את הביטחון העצמי בקרב המשתתפים על הרצף האוטיסטי, עד לכדי לקיחת חלק אקטיבי באימונים והדרכת משתתפים אחרים. "אנחנו מאתרים חבר'ה שנמצאים בתפקוד גבוה ומכשירים אותם להפוך 'לעוזרי אימון', מסביר יניב. "בנינו ממש סילבוס ייעודי עבורם, מתוך מטרה להפוך אותם לחלק אינטגרלי מהעשייה של העמותה בתוך מסגרת קבוצתית. זה פשוט מרגש בכל פעם מחדש לצפות בהם מהצד ולראות כיצד הם הופכים ממתאמנים למאמנים בעצמם ואף מועסקים בשכר ומתפרנסים מכך".

וזה עוד לא הכל, לאחרונה החלו לקיים השניים באמצעות מספר מדריכים בעמותה סדנאות העצמה לאותם 'מאמנים'. המטרה: אלו מגיעים לחברות וארגונים שונים במשק, במטרה לחשוף בפניהם את ייחודיותם ולהראות כי כשמה של העמותה - 'כל אחד יכול'. 

על קו הזינוק

בעוד קצת פחות משלושה שבועות (חמישה באפריל, כ"ו באדר ב') תקיים העמותה את 'מרוץ איתן' הנערך זוהי השנה החמישית ברציפות בשיתוף עיריית תל אביב-יפו, במסגרת יום המודעות לאוטיזם בינלאומי. השנה יעמוד המרוץ בסימן 'החוסן והרוח הישראלית' בהשתתפות כ-4000 רצות ורצים, כולל תושבים מיישובי עוטף עזה.

במרוץ ייקחו חלק מתאמנות ומתאמנים רבים המשתייכים לעמותה, שיוכיחו יחד עם המאמנים המסורים כי 'כל אחד ואחת מהם יכולים'.

לדברי השניים: "המסר שלנו הוא שלא משנה מהי רמת התפקוד או עם אילו קשיים פיזיים אדם מתמודד, המשימה שלנו היא לנסות ולמתוח עבורו את קו הגבול עד כמה שאפשר, שכן עבורם גם השמיים הם לא הגבול".