איזה כיף לך שגילית את הייעוד שלך בעולם! איך עשית את זה?

״איזה כיף לך!״ כתבה לי מישהי שעוקבת אחריי באינסטגרם. ״את כבר גילית את הייעוד שלך בעולם ועכשיו את פשוט מגשימה חלומות ומוציאה אותו לפועל!״. כיף לקבל הודעה כזו וממש כיף שמישהי אחרת רואה אותי באור כזה של מגשימת חלומות, אבל האמת שזה לא תמיד היה ככה. גם היום, זה לא תמיד ככה.

לפני ארבע שנים וחצי, כשפרצה הקורונה, הייתי מאמנת כושר. אהבתי את מה שאני עושה לפרנסתי (לא סתם עשיתי את זה במשך 11 שנים עד אז) אבל הרגשתי שאני יכולה, צריכה ורוצה לגלות ולהוציא מעצמי יותר. מהרגע שפרצה הקורונה, נאלצתי להשאר בדירת-מרתף שלי בראשל״צ, ללא עבודה, ללא פרנסה, וללא רעיון יצירתי מה לעשות עכשיו. הרגשתי חסרת משמעות ומעוף. אני זוכרת שכל מאמני הכושר וכל מי שלא היה נחשב באותה תקופה ל״עובד חיוני״ נותר נבוך, מבולבל ומפוחד. וכך, כולנו התקבצנו לקבוצת וואטסאפ מאוחדת שמחפשת ביחד רעיונות ופיתרונות. מהר מאוד גילינו מי הקים את הקבוצה הזו - יועץ עסקי. אותו יועץ עסקי שלח הודעה בקבוצה: ״בתור מי שמלווה עסקים שנים, אני אומר לכם שיהיה בסדר ואתם תמצאו את דרככם להתפרנס! מה שחשוב בתור בעל עסק זה לזהות בעייה/צורך ולהציע לה מענה/פיתרון ראוי. אז קדימה, צאו לחשוב!״ (טוב, לא היה לנו בדיוק לאן לצאת אבל היה לנו בהחלט הרבה זמן לחשוב).

באותה תקופה זכיתי שיהיה איתי בסגר ספר של משה שרון שנקרא ״העולם לא יכול להתקיים בלעדיך״. בספר הזה דיבר הסופר על הדרך לגלות מה הייעוד והשליחות שלי בעולם ולחיות אותם כמעט בכל רגע. זה התחבר לי מאוד טוב עם דבריו של אותו יועץ עסקי והתחלתי לחשוב. לא ברומו של עולם, 'למה באתי לעולם הזה,' אלא ממש נקודתית, עכשיו. למה אני כאן בתקופה הזו בחיים ומי צריך דווקא את עזרתי, כישוריי, פתרונותיי?

בזכות המסרים שקראתי בספר של משה שרון ובזכות הדרכתו של רבי נחמן שאמר שאדם צריך להתהלך בעולם כאילו העולם נברא בשבילו, גיליתי בתקופה הזו שכל אותם אנשים שהיו מגיעים אליי לסטודיואים השונים להתאמן, דווקא צריכים אותי יותר מתמיד, כי גם הם, כמוני, נותרו ללא מועדון הכושר שלהם ובלי שגרת הספורט שלהם. ״דווקא עכשיו״ חשבתי לעצמי. ״המתח והבילבול בגלל השינויים השונים, יכול לגרום להם לאכול יותר ולנוע פחות, אז הם צריכים אותי יותר מתמיד״. החלטתי שבכל יום אעלה ללייב בפייסבוק עם אימון כושר שפתוח לכולם ובכל לייב כזה ביקשתי מהצופים תוך כדי שאני בולעת את המבוכה: ״אם נהניתם מהאימון והכיס מאפשר לכם, אתם מוזמנים להעביר לי כל סכום העולה על רוחכם בביט״. להפתעתי, היו לא מעט אנשים שהעבירו לי תשלום. מהר מאוד היו גם בעלי מועדוני כושר שפנו אליי כדי שאאמן את הקהלים שלהם דרך אפליקציית הזום, בתשלום כמובן.

על כישורים וכאבים

שני רעיונות שקראתי בספר של משה שרון מאוד עזרו לגלות ולהפיץ את השליחות שלי: רעיון אחד מדבר על כישורים: הדברים שכיף לנו לעשות ואנחנו יכולים לעשות אותם גם שעות (אפילו בחינם) מבלי לשים לב. הרעיון השני דיבר על כאב. לרוב, לשליחות שלנו יש קשר לחוויות חיים כואבות שחווינו ולתובנות והמסקנות שהסקנו עליהן. כנראה שבכל רגע נתון יש מישהו בעולם הזה שחווה איזה מצרים כמו שלי, איזה כאב דומה לזה שאני חוויתי, וזקוק לתובנה שלי, לחיזוק שלי, לבשורה שאת מה שעברתי אפשר לעבור ועוד לצאת מהמצרים הזה בשלל רב (כמו שיצאו בני ישראל ממצרים).

הרבה פתרונות יצירתיים לפרנסה נולדו בתקופת הקורונה. למשל, אפליקציית הזום (שמככבת עד היום בחיינו) והאפשרות להתאמן ולנהל פגישות מבלי לצאת מהבית. בתקופה הזו למדתי להמציא את עצמי מחדש ובעיקר למדתי שבכל נקודה בה אני נמצאת בחיי, לא משנה מה קורה בעולם, אני נצרכת ומשמעותית.

היום אני לא מאמנת כושר, אני מפיצה ומנגישה יהדות דרך מופעים, סרטונים ומאמרים באתרים וברשתות החברתיות. גם השליחות הזו נולדה מכאב וכישרון. מסע ארוך וכואב של חיפוש זוגיות הוביל אותי לשאול המון שאלות על עצמי ועל העולם ובעקבות החיפוש שלי אחר תשובות, הגעתי לקרוא וללמוד על פרשות השבוע ולקבל מהן המון כלים של אור ושמחה לחיי. חלק מהכלים משמשים אותי גם היום, אחרי שמצאתי את האחד שלי. את אותם כלים מאירים ומשמחים רציתי כל כך להפיץ ולהנגיש, עד שהתחלתי לכתוב ולדבר עליהם וגיליתי שה״מוצר״ הזה נצרך ומבוקש. כך הגעתי לעשות את מה שאני עושה היום.

אני חושבת שהמסע שלנו לגילוי השליחות והפצת האור שלנו בעולם צריך להתקיים בשני מישורים:

מחוץ לבית ובתוך הבית. במישור הראשון, זה שמחוץ לבית, אכן, העצה של אותו יועץ עסקי בקורונה יכולה לעזור לנו גם להגשים חלומות זוהרים וגם לזכות לראותם מתורגמים לכסף. כשאנחנו פותרים למישהו אחר בעייה באמצעות הכישורים והתובנות שלנו על החיים, אנחנו זוכים לחיים בעלי משמעות גדולה יותר, וכולם יוצאים מורווחים. המישור השני, חשוב לא פחות ועל פי הרבי מלובביץ׳ אפילו יותר: השליחות שלנו בתוך הבית.

אותה עוקבת שכתבה לי שכיף לי שאני חייה את הייעוד שלי, הרגישה שהיא חיה בהחמצה כי היא לא יודעת מה הייעוד שלה אבל כשדיברתי איתה קצת הבנתי שהיא אמא לשתי קטנטנות והיא רעיה ויש לה גם עבודה נחמדה. ״אם ככה״, אמרתי לה ,״גם את חיה את הייעוד שלך. יש כל כך הרבה עיניים שנשואות אלייך וכל כך הרבה אנשים שזקוקים לך. את זוכה לגעת בהם, לעזור להם ולהפיץ מהאור המיוחד שלך אליהם וזה ממש לא מובן מאליו״. נכון שכיף להגשים חלומות זוהרים מחוץ לבית, אבל גם בבית חלומות מתגשמים (אם כי זה לא תמיד מתורגם למשכורת), וכל רגע יכול להיות עבורנו מלא משמעות אם רק נסתכל על כך נכון.

אם אתמצת את המסע של חיפוש וגילוי השליחות בעולם לשתי שאלות, הייתי אומרת שהן:

1. מה הרגע הזה מבקש ממני?
2. מה אני מבקשת מהרגע הזה?

שנזכה למצוא את התשובות ולהעיז להמשיך ולשאול את השאלות החשובות בכל יום מחדש ?