מאבק מול הפחד: התובנות של ירמיהו והרמב"ם להתמודדות במצבי חירום

הבוקר, כששינוי בהנחיות פיקוד העורף בעקבות מתקפת המנע וחשש ממימוש הנקמה מצד חיזבאללה שוב טלטל את השגרה, תחושת הפחד חזרה וצפה במרחב הציבורי. כל מה שנראה טריוויאלי אתמול – ללכת לעבודה, לצאת עם הילדים לחוף הים, אפילו לצאת לקניות – במשך שעות ספורות עמד שוב בסימן שאלה. המחשבות חזרו להתרוצץ בפעם המי יודע כמה: מה יקרה אם? איך נגן על עצמנו? הפחד חדר עמוק, וכל אחד מאיתנו מצא את עצמו תוהה, אם פחות ואם יותר, כיצד להתמודד עם המצב הבטחוני שלא מפסיק להתהפך משעה לשעה.

כבר כמעט שנה שאנחנו במעגל הפחד. זה לא שלא היו אירועי טרור לפני כן, אך איכשהו הכלנו אותם כחלק מהמציאות המורכבת שלנו. הם כאבו, אבל לא ערערו את היציבות של תחושת הביטחון הקיומי שלנו. מאז המלחמה נכנסנו לסיפור אחר. אחרי שספגנו כל כך הרבה אבדות, מוקפים מכל עבר ומאוימים מבפנים - הפחד הממשי הקיומי לא פסח על אף עיר ועל אף שכונה. כולנו תחת הרדאר, כולנו בטווח הסכנה, אף אחד לא יכול לקחת את מתנת החיים כמובן מאליו. הסיטואציה הקיצונית הזאת, שאף מדינה מערבית אחרת לא יכולה אפילו לדמיין, מאיימת לשבש את ההתנהלות האישית והלאומית שלנו. הפחד הפך לשחקן ראשי במערכת ההחלטות שלנו – אם ניתן לו להשתלט על ההגה, הוא עלול לדרדר אותנו מאסון לאסון.

חכמת היהדות מלמדת, שהטריק הוא לא ״לא לפחד״, אלא להתגבר על הפחד. זוהי המשמעות האמיתית של גבורה, כמו שנאמר במסכת אבות: ״איזהו גיבור? הכובש את יצרו״. ירמיהו, נביא מתקופת חורבן בית המקדש הראשון, הוא אחת הדמויות התנכ"יות שההתמודדות עם הפחד היא מאפיין בולט במיוחד בחייהם. כאשר אלוהים נגלה לפניו לראשונה, הוא מטיל עליו משימה שדורשת אומץ יוצא דופן – הוא נדרש לעמוד בביטחון כנגד המנהיגים והעשירים בעלי ההשפעה שמנהיגים את ממלכת יהודה, להוכיח אותם על שחיתותם המוסרית ולהזהיר אותם שאם ימשיכו כך הם יובילו את העם לחורבן. זאת היא משימה ששקולה להתאבדות, בטח ובטח לנער חסר ניסיון שכמוהו, כפי שירמיהו מעיד על עצמו:״הנֵּ֥ה לֹֽא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי״. אלוהים, שכמובן מודע היטב לפחדים הטבעיים הרוחשים בליבו של הנער, מסיים את התגלותו לירמיהו כך: ״אַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ. אַל-תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן-אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם. וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל-כָּל-הָאָרֶץ  לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ. ונִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא-יוּכְלוּ לָךְ  כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-ה׳ לְהַצִּילֶךָ״. שימו לב לניואנסים הדקים – ירמיהו נדרש 'לאזור מותניו', ביטוי המעיד על הכוח הנפשי הנחוץ כדי להוביל את עצמו למשימה כנגד כל הפקפוקים הרוחשים בליבו. כמו כן, אלוהים נותן אזהרה חד משמעית ומצמררת: ״אל תחת פן אחתך לפניהם״ – כלומר, אם תיתן לפחד לשתק אותך, אין לך סיכוי והם יגברו עליך. אך כל עוד תעמוד בעוז ותחזיק באמונה שלך – אתה תהיה כמו מבצר אדיר שלאף אחד אין סיכוי לכבוש. בקיצור – הצלחתך תלויה לחלוטין ביכולת הפנימית שלך, ירמיהו, להתגבר על הפחד.

אולם, האם הפחד הוא בהכרח רק דבר רע? גם הרמב"ם, אחד מגדולי הרבנים והפילוסופים בחכמה היהודית, עסק בסוגיית ההתמודדות עם הפחד. בהקדמתו למסכת אבות, הרמב״ם מציג גישה לפיה החיים הם מסע שבו אנחנו מתמודדים עם רגשות עזים ומנוגדים – לכל רגש יש תכלית, והחכמה היא לדעת למצוא את האיזון הנכון בין הרגשות השונים. לדבריו, פחד טוטאלי הוא אמנם בעייתי, אך גם אומץ מופרז מהווה סכנה. לא סתם אמרו בספר משלי ״אשרי אדם מפחד תמיד״. אכן, ייתכן שיותר מדויק להחליף את המילה ״פחד״ ב״זהירות״. פחד נועד להיות כלי שמשמש אותנו לזהות ולאבחן סכנות ממשיות כדי שנוכל לבחור להישמר מהם. במטאפורה פוליטית נאמר שהפחד יכול להיות יועץ מצוין, אך אוי ואבוי לנו אם הוא יהיה ראש הממשלה. במילים אחרות, הרמב"ם מלמד אותנו שאין מקום לאדישות, אך גם אין מקום לפאניקה. התמודדות ראויה עם הפחד היא לא בהכחשה שלו או בהתמסרות מוחלטת אליו, אלא בניהול מושכל שלו.

בעולם שבו המציאות הביטחונית משתנה תדיר, ושבה כל יום יכול להביא עמו איומים חדשים, החכמה היהודית יכולה להוות עבורנו מקור של כוח והדרכה. היא מזכירה לנו שהפחד הוא חלק בלתי נמנע מהחיים, אבל הוא לא צריך להיות זה שמכתיב לנו איך לחיות. אנחנו יכולים לבחור להתמודד עם המציאות מתוך אמונה, מתוך איזון, ובעיקר מתוך ידיעה שיש לנו את הכלים להתמודד עם כל מה שיבוא. האם זה מספיק? האם אפשר באמת להילחם בפחד הזה ולהרגיש בטוחים? התשובה תלויה בנו. אם נלמד לראות את הפחד כהזדמנות להתחזק, להתחבר לערכים שלנו ולהתמודד עם האתגרים בצורה מושכלת, נוכל לשמור על השפיות ועל השקט הנפשי גם בזמנים של מתח ואי וודאות.