בלאק פריידי: אז מה קונים השנה, בעצם?

סיילים מטורפים.... מבצעים מדהימים... הנחות חד-פעמיות... דילים משתלמים... כמו הציפורים הנודדות, שוב מגיעה התקופה הזאת בשנה שבה חברות מסחריות, בעיקר בתחום האופנה אבל לא רק, מתקיפות אותנו באינספור מבצעי שיווק ופרסום אגרסיביים לקראת ימי שופינג עולמיים, כמו "חג הרווקים הסיני", ה"בלאק פריידי" וה"סייבר מאנדיי" – ימים של חגיגת קניות עולמית שמעודדת אותנו לבזבז כמה שיותר כסף, באשליה שככה  נצליח 'לנצח את השיטה' – לקנות הרבה יותר מוצרים בהרבה פחות כסף. בסרטוני הפרסומת של הקניונים הגדולים ניצבת השחקנית/הדוגמנית התורנית כשבידיה עשרות תיקי קניות צבעוניים, כולה זורחת ונפעמת אל מול השליח שמביא אליה הביתה עוד חבילת בגדים מיותרת.

חג הקניות העולמי, מתקיים בנובמבר בכל שנה החל משנות השישים של המאה הקודמת. ה"בלאק פריידיי" (Black Friday) בתרגום מילולי לעברית הוא "יום שישי השחור". שחור הוא צבע שמעלה בנו קונוטציה שלילית, אז מה הקשר שלו לשופינג?

לפי אחד ההסברים, הכינוי הזה מבוסס על הביטוי "in the black" שמשמעותו 'להרוויח'.
בעולם ראיית החשבון, ישנה מוסכמה לפיה הכנסות / רווחים מודפסים בשחור, לעומת
הוצאות / הפסדים שמודפסים באדום. הסבר אחר גורס שזהו התיאור של העומס והצפיפות הבלתי רגילים בכבישים ובחנויות ביום הזה, שמשחירים מרוב בני אדם.

בארצות הברית, ה"בלאק פריידיי" הוא יום השיא של הצרכנות, שפותח את עונת השופינג שבין חג ההודיה לחג המולד. הוא חל ביום שישי של השבוע הרביעי של נובמבר (השנה זה יוצא ב-29 בנובמבר). למעשה, ארבעת הימים שבין "בלאק פריידיי" ל"סייבר מנדיי" ( Cyber Monday "יום שני המקוון") מתאפיינים בטירוף של קניות, שהתפשט מארה"ב למדינות רבות נוספות והגיע כמובן גם לישראל.

הנה כמה נתונים פשוט מדהימים: ב-2017 הישראלים קנו בכ-19 מיליון שקלים ב"בלאק פריידיי". ב-2018 נשבר בישראל שיא של רכישות ברשת, בסך 3.19 מיליארד שקלים, לא כולל רכישות במזומן בחנויות פיזיות. בשנת 2020, הקורונה הייתה גורם מזרז לעליות משמעותיות בהיקפי הקניות: בישראל חלה עלייה של 20% בהיקף המכירות ב"בלאק פריידיי" – שהגיעו ל-67 מיליון שקלים, כאשר יותר מ- 80 מיליארד חבילות של קניות נשלחו מסין לישראל. בארה"ב הוציאו הצרכנים באותה שנה יותר מ-9 מיליארד דולר על קניות; בבריטניה – יותר מ- 6 מיליארד פאונד, ובגרמניה – יותר מ- 6 מיליארד אירו.
 

יום שלא קונים בו כלום

לטירוף הקניות יש גם צד פחות זוהר. בבלאק פריידי של שנת 2008, נהרג עובד אחד של רשת וולמארט בניו יורק ונפצעו עוד ארבעה, לאחר שנרמסו על ידי המוני קונים שהסתערו על החנות עם פתיחתה. האירוע הקשה הזה הגביר את הביקורת נגד היום השחור הזה, שהפכה עם השנים למאבק בדמות "היום הבינלאומי ללא קניות" (Buy Nothing Day). בתרגום מילולי מאנגלית זה נשמע יותר טוב – יום ה'לא לקנות כלום'...

תנועת הנגד הזאת התחילה כבר ב-1992 בוונקובר שבקנדה, במטרה למחות נגד תרבות הצריכה ולהראות מה המחיר הסביבתי שהיא גובה – דילול משאבי הטבע, מצד אחד, ויצירת כמויות ענק של פסולת לא מתכלה, מצד שני. מי שעמד מאחוריו היה ארגון קנדי בשם "מכסחי מודעות"Adbusters) ) שנהגו לשנות את הכיתוב בשלטי חוצות של פרסומות שעודדו צרכנות .ב-1997 אירוע המחאה נגד תרבות הצריכה הועבר לראשונה ל"יום שישי השחור", במכוון כמובן, כשבארה"ב וישראל הוא חל ביום שישי בשבוע (אצלנו שישי הוא יום קניות מובהק) ובמדינות אחרות (כיום יש יותר מ-55 כאלה) – ביום השבת שלמחרת.
הכוונה של "יום ללא קניות" היא להתחיל שינוי מתמשך באורח החיים ולא רק להימנע מקניות ביום בודד, כי הרי ברור שתמיד אפשר לקנות ביום שלמחרת.

בישראל התחיל "יום ללא קניות הראשון" ב-1999 בתל אביב ובירושלים אבל עם השנים הפעילות המחאתית שלו פחתה. היה מי שהציע לקיים "יום ללא קניות" ישראלי שיחול לקראת פסח כחג החירות, או יום כיפור, כדי לתת ליום נופך מקומי יותר, אבל הניסיון לא צלח.

מאחורי היום שבו אנחנו נמנעים לגמרי מקניות, עומדת תפיסה רעיונית – חברתית וכלכלית, שמטרתה לעורר אותנו למחשבה - האם אנחנו באמת צריכים את כל מה שאנחנו קונים? האם ההבטחות המפתות המפוזרות בפרסומות באמת מתקיימות?

מתנגדי תרבות הצריכה טוענים שאנחנו קונים מהסיבות הלא-נכונות, בעיקר בגלל לחצים חברתיים לקנות חפצים ומותגים שהם סמלי מעמד, בחברה בה מעריכים אדם על פי רכושו. המטרה העליונה היא כסף או עושר חומרי (ומזכירה את הסגידה של בני ישראל ל"עגל הזהב").

חכמת היהדות לא רואה רע ברכוש חומרי בפני עצמו, אך היא מזהירה מפני הנטייה לצבור רכוש לשם רכוש. חכמינו קבעו כי: "יש לו מנה, רוצה מאתיים". זו הנטייה האנושית. ולכן: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". רק מי שלמד באמת לשמוח במה שיש לו יכול ליהנות מרכישות או רכוש, כי לא משנה מה יש ומה אין הוא תמיד רואה רק את חצי הכוס המלאה, ומודה על מה שיש.

רגע לפני שמתפתים לדילים של 'בלאק פריידי' שווה לעצור ולחשוב: אנחנו באמת צריכים את זה – או רק חושבים שאנחנו צריכים את זה? בעוד חודש, הקניה עדיין תוסיף לנו אושר או תשכח הרחק בארון? לפי התשובות שלנו נדע אם אנחנו מתרגלים צרכנות נבונה – או מתפתים לאשליה שלפיה אפשר לקנות אושר באמצעות שופינג.