דודי לוי: "הייתי שמח לחזור לתקופה של הנביאים בארץ ישראל"

אם היית יכול לתאר את עצמך במילה מה היא היתה?

״מנסה להימנע מהגדרות מהסוג הזה. אני מאמין שכמו כל אדם אני אין סופי שמשתנה בכל רגע יחד עם הבריאה שמתחדשת. אני פשוט דודי, חברי הקרובים קוראים לי דוד״.

אם היית יכול לארח כל דמות מההיסטוריה היהודית בביתך, את מי היית מזמין?

״ישנן רבות אבל לשיחת עומק אמיתית הייתי רוצה להזמין את יוסף. המהלך האדיר שהוא עבר, מילד שמצטייר כשחצן, לאסיר בכלא ועד שהגיע להיות יד ימינו של פרעה, המלך של המעצמה החזקה ביותר בעולם העתיק. הייתי רוצה לשמוע ממנו על כוחות הנפש העצומים שהיו בו, הסבלנות, ההכלה ולקבל מחוכמת החיים שצבר במהלך חייו רצופי התהפוכות״.

אם היית יכול לבחור מקצוע שונה מזה שאתה עוסק בו עכשיו, מה היית רוצה לעשות?

״מדע תמיד ריתק אותי ועד היום אני צופה בתוכניות על החלל וכוכבים רחוקים. כילד חלמתי להיות אסטרונאוט, היום ברור לי שלא אוכל באמת לטוס בחלל אבל לחקור, לגלות ולהמציא זה קצת כמו ליצור מוזיקה בעיניי״.

אם היית יכול לתת עצה לאדם שמתחיל היום את הקריירה שלו בתחומך, מה היית אומר לו?

״להתרכז בעשייה. להשקיע ביצירה זמן, אנרגיה וכסף. הכי חשוב לטפח ולהעריך את הקהל שמגיע ואוהב אותך כי יתכן והם יהיו איתכם הרבה הרבה שנים קדימה. לא פעם אני פוגש בהופעות אנשים עוד מימי ״נוער שוליים״ שמלווים אותי כבר שנים רבות. זה לא דבר של מה בכך…״

אם היית יכול לגור בכל מקום בארץ, איפה היית בוחר לגור?

״אני גר בהרצליה ליד אמא של הילדים הגדולים שלי. עברתי לגור לידה מיפו אחרי הגירושים עוד כשהם היו ממש קטנים מתוך הבנה שלגור קרוב זו הדרך הכי טובה לגדל אותם יחד. הייתי חוזר בשמחה ליפו או מעביר איזו תקופה בירושלים או בערבה. בקיצור אני די גמיש ברצון אבל בפועל מחויב לילדיי…״.

אם היית יכול לחזור לתקופה מסוימת בחייך, לאן היית חוזר?

״הייתי רוצה לחשוב שאין לי עניין בעבר או בעתיד והשאיפה היא לחיות בהווה, לחוות את מה שקורה עכשיו, אבל זה לא לגמרי נכון. זה קל לייפות את מה שהיה ונטייה מוכרת בנפש, לכן אני מתעקש על ההווה. רגע מיוחד שזכור לי הוא כשבתי הבכורה הייתה רק בת שבועיים, לקחתי אותה לחדר העבודה שלי והקשבנו ביחד לאלבום dark side of the moon של פינק פלויד מההתחלה ועד הסוף. היא עוד רגע בת 16 ובאוקטובר נטוס יחד לרומא לראות את סולן הלהקה דיוויד גילמור בהופעה. מעין סגירת מעגל שכזו…״

אם היית יכול לחזור לכמה ימים לכל תקופה בהיסטוריה של העם שלנו, לאן היית חוזר?

״יש לנו היסטוריה ארוכה, עמוקה ומרתקת אז הבחירה לא פשוטה, אבל הייתי שמח לחזור לתקופה של הנביאים. להרגיש מה זה לחיות בזמן שהיה בו כוח כזה של נבואה בארץ ישראל״.

אם היית יכול לבחור את הדיבר מעשרת הדיברות שהכי משמעותי בשבילך, איזה היית בוחר?

״את הדיבר הראשון ״לא תעשה לך פסל ומסכה״. אני מפרש את זה על פי תפיסתי שכל אחד שמתיימר לדעת מה האל רוצה ומדבר בשמו בעצם עושה פסל ומסכה. אלוהים מדבר אל הלב שלנו והחידוש העצום ביהדות הוא שלכל אחד ואחד קשר ישיר איתו״.

אם היית יכול להפיק סרט על אירוע משמעותי בתולדות ישראל, על מה הוא היה?

״הייתי רוצה להכיר לעומק את הפעילות בבתי המקדש: מה היה שם? איך עבדו את האל?. בעיקר מה עשו שבט לוי שהיו ״ועדת תרבות״ של בית המקדש. מה הם שרו? מה ניגנו, באיזה כלים? הייתי מאוד שמח להעביר את החוויה הזאת בסרט״.

אם היית יכול ללמוד כל כישרון חדש תוך יום אחד, מה היית בוחר ללמוד?

״הייתי רוצה לדעת לתזמר מוסיקה לתזמורת בראש ללא צורך בכלי נגינה. לשמוע ולראות את התווים בדמיוני. הייתי שמח לדעת להטיס מטוס או להשיט ספינה ולהצליח לחצות את האוקיינוס לבד ללא פחד״.

אם היית יכול לשנות משהו אחד בארץ, מה הוא היה?

״את השפה וההתנהגות המתלהמת. השיח הקיצוני הוא אמנם נטיה עולמית, אבל על אף השוני בדעות חשוב לחזק את ההבנה שאם לא נהיה ביחד לא יהיה לנו בית. כשישנה אחדות יש שפה בה אנחנו מבינים אחד את השני וראינו את זה אחרי ה-7/10. לא חייבים להסכים אבל לפזר רעל זו לא דרך לבנות. אחרי כל כך הרבה שנים שהיינו מפוזרים בעולם, חשופים להתעמרות, לפגיעה ולהשמדה, צריך לעשות הכל כדי לשמור על הבית הזה כי אין לנו מקום אחר״.

אם היית יכול לפגוש את עצמך בגיל 18, מה היית אומר לעצמך?

״הייתי רוצה להעניק לו טיפה מחוכמת החיים שצברתי במהלך השנים, את ההבנה שיש אין סוף צורות חיים. אין שום מקום שאליו חייבים להגיע ורוב מה שעבר בראשי היו שטויות. אני חושב שלקחתי את עצמי יותר מידי ברצינות אז ושהתפיסה שלי על אנשים היתה צרה מדי״.

אם היית יכול לבחור מאכל אחד שהכי יסמל את היהדות בשבילך, מה הוא היה?

״אמא שלי שתחייה מכינה בכל פסח לכל המשפחה מעינה- זה סוג של פשטידה עשויה ממצות כשבתוכה בשר טחון עם בצל. זה מעדן אמיתי שאין חג פסח בלעדיו. את הסדר עצמו אנחנו עושים אצלי או אצל אחותי כל המשפחה יחד. אבא שלי שיחיה הגיע לגיל 93 ובסדר האחרון היו רגעים מרגשים במיוחד כשהוא התחיל לקרוא ולשיר את ההגדה בהתלהבות שאף פעם לא ראיתי אצלו בלילה הזה בעבר״.

אם היית יכול לבחור רגע אחד מההיסטוריה של העם היהודי שהכי מעורר בך גאווה, מהו היה?

״אני מאוד גאה בכך שהעם היהודי לעולם לא כפה את דתו על אף עם אחר, שלא כמו הנצרות והאסלאם״ .

אם היית יכול לקבל משאלה אחת, מה היא הייתה?

״שהיצירה שלי תגיע למאות אלפי אנשים ועדיין אשאר עם רגליים על הקרקע. שזה לא ישפיע עליי כאדם. הניסיון של הפרסום, הכוח, ההשפעה, זו התמודדות לא פשוטה, ומצד שני תמיד יש את הרצון להגיע לקהל גדול״.

אם היית יכול ללמוד עם אחד מחכמינו ז״ל, עם מי היית בוחר ללמוד ולמה דווקא הוא?

״עם האר״י הקדוש. תמיד נמשכתי אל תורת הסוד ופנימיות התורה. הייתי מאוד רוצה לראות את כל הסודות פרוסים לפני, להבין את אשר בלתי ניתן להבנה, איך עובד העולם. יש לי נטיה לא בריאה לרצות לעלות גבוה ואני לא יודע אם אוכל גם לרדת״.

אם היית יכול לשאול את אלוהים שאלה אחת מה היא היתה?

״הייתי רוצה לדעת מה התכלית? בשביל מה הוא עשה את כל העולם הזה…״

אם היית יכול לשנות הרגל אחד, איזה היית משנה?

״אני ממש אוהב לישון…לא פעם קורה שאני סוחב שינה ואחר כך מצטער שלא הספקתי את כל מה שרציתי ותכננתי. קרוע בין האהבה לשינה והפרקטיקה של החיים״..

אם היית יכול לבחור חג אחד שיחזור פעמיים בשנה, איזה חג היית בוחר?

״יום כיפור. זה יום של התעלות שמאפשר להתנתק מכל הבלי העולם באופן מוחלט. שנים שאני יוצא ממנו מחוזק ונקי והייתי שמח שיחזור פעמיים לפחות״.

אם היית יכול למחוק סבל אחד מהעולם, מה היית מעלים?

״את מלחמות הדת, את הרצון לשלוט על מישהו אחר ולגרום לו להיות כמוך. כל האנושות היא רקמה אחת שלמה. כל כך הרבה דם נשפך במהלך ההיסטוריה, לא חייבים להיות עוינים מול מה שאנחנו לא מכירים. לא חייבים לתפוס מקום של מישהו אחר בשביל להרגיש שיש לנו מקום שהוא שלנו, לא כאומות ולא כיחידים״ .

בימים אלו הוציא דודי לוי אלבום חדש תשיעי במספר, בשם ״מגדל בבל״. באלבום שלושה שיתופי פעולה  עם ״בית הבובות״, אילן דמרי ודן תורן ז״ל.