כשמעבר הדירה מתקרב והארגזים מתרבים – טוב לזכור מה באמת חשוב

נדירים האנשים שאוהבים מעברי דירה. אירוע זה נעוץ כקוץ בסוליית נעלי שגרת היומיום שלנו. לא פחות מן המשמעויות הכלכליות שלו – מחירי הובלה, קניית רהיטים חדשים, פינוי זמן התארגנות על חשבון העבודה, לעיתים תשלומי שכר דירה וחשבונות כפולים – הוא מכלה את כוחותינו ומעמיס עלינו לחץ נפשי. עדיין, ניתן גם להפיק רווח מתקופה זו. כאשר אנחנו יושבים בערב האחרון בדירתנו, מתבוננים ברצפה המכוסה ארגזים על גבי ארגזים, יודעים שממחר חיינו יתנהלו במקום אחר, לא מוכר, אי אפשר שלא לעצור ולחשוב – מה היסודות האמיתיים של הבית שלנו? חוכמת היהדות אומרת שאלו לאו דווקא הקירות.

חג הסוכות מאמץ את חווית העראיות שכל כך מאפיינת מעברי דירה, ומקבע אותה בחיינו, שנה אחרי שנה, סמוך לראש השנה ויום הכיפורים. מבנה הסוכה מתוכנן באופן מדויק ומחושב על מנת לגרום לאנשים הלנים בה תחושת שבריריות פיזית לצד אווירת משפחתיות והסתפקות במועט. בספר דברים הסיבה לחג מרומזת בפסוק שקודם למצוות הסוכה – "וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החוקים האלה. חג הסכת תעשה לך שבעת ימים ...". בני ישראל לא עשו מעבר דירה ביום ולא ביומיים. במשך 40 שנה הם ארזו וקיפלו, ולא יכלו להרשות לעצמם להיקשר לשום מקום. אולם לרוב, גם כאשר התלוננו, מצבם היה לא רע בכלל. היה להם לבוש, נעליים, מזון שירד להם מן השמיים ואוהלים ללון בהם. במבט חיצוני הכל היה תלוש וארעי, אך בתוך האוהל היה להם ביטחון ויציבות, ודבר אחד יקר מכל זהב שבעולם – חופש.

אולי זאת התועלת שגם אנחנו יכולים להפיק מתקופת המעבר. חוכמת היהדות מציעה לנו לעצור בתחילת השנה, רגע לפני שנסחפים לתוך הקצב המסחרר של החיים, ולזכור מה באמת חשוב. הכלים, הרהיטים, מבנה הבית עצמו – כל אלו הם רק אמצעים על מנת שנצליח לחיות בחופשיות.

לפעמים אנחנו מתרגלים כל כך לתנאים הנוחים שלנו, שאנחנו חושבים שאנחנו תלויים בהם. כאשר אדם לא יודע מה הוא באמת צריך, הוא עלול לקבל החלטות שגויות שיפגעו בו. הוא עלול, למשל, לשלם שכר דירה גבוה מכפי יכולתו, לעבוד ימים ולילות כדי לעמוד בו, לסבול נורא – ועדיין לא לעבור דירה. כיוון שאין לו ביטחון - הוא מפחד לשנות את המצב הקיים והמוכר. אדם כזה חי כמו עבד. בני ישראל, שזה לא מזמן חוו את העבדות הנוראה על בשרם, החליטו לעשות שינוי – וכתוצאה מכך הם זכו בחופש.

חוכמת היהדות אינה ממעיטה בשום אופן בערך של תנאים נוחים, אך הם יכולים לבוא רק על גבי היסודות החזקים באמת. כך, למשל, אומר אחד החכמים בתלמוד: "מעולם לא קריתי לאשתי אשתי - אלא ביתי". מנקודת מבטו, הבית, מקום המנוחה, השלווה והנחת, נשען בראש ובראשונה על היחסים שלו עם האישה שחיה איתו. רק בזכותם הוא יכול להרגיש בבית, חופשי.

 התאריך של חג הסוכות, זמן קצר כל כך אחרי ראש השנה, אינו מקרי. תחילת השנה, על פי חוכמת היהדות, נותנת לנו הזדמנות להתחדש ולשנות את דרכינו. לגור בסוכה, לצאת מהבית ולחיות בתפאורה כל כך פשוטה, גורם לנו להיות מודעים הרבה יותר לפנימיות של הבית. אחת התובנות שנוכל לקחת משבוע שכזה היא, שלא הרכוש הוא המרכיב העיקרי באושר שלנו, אלא היחסים שלנו עם האנשים היקרים לליבנו. כאשר נשוב מן הסוכה לבית, אם נזכור זאת, נקבל במהלך השנה החלטות שיטיבו לחיינו הרבה יותר. כך, אשר נארוז את הדירה, נתבונן על הארגזים, ונחשוב על הלא נודע שמצפה לנו מחר – אולי נחשוש פחות. אחרי הכל, מה שבאמת חשוב ימשיך ללוות אותנו אפילו לשם.