מה מתרחש בגופנו מבחינה פיזית, כשאנחנו חווים פחד או מתח?

אמנם פחד הוא רגש אנושי בסיסי שנועד להרחיק אותנו מסכנה, אולם, ככל שאנחנו מתבגרים, ההתמודדות עם הפחדים שלנו עלולה להיות מסובכת יותר - בין היתר בשל השלכות פיזיות שליליות.

בספרו על חרדות והשלכותיהן מסביר הפסיכולוג הקליני סת' גיליהאן, כי כשאנחנו מפחדים מתרחשת בגופנו מה שנקרא בעגה המקצועית 'עוררות פיזיולוגית' - שרבים מכנים אותה גם 'תגובת הילחם או ברח'.

התגובה הזו, בעצם, ממריצה אותנו להתרחק מהאיום, אולם בד בבד מתרחשות בגופנו אחת או יותר מהתגובות הפיזיולוגיות הבאות: דופק מהיר, לחץ בחזה, ניתוב מחדש של זרימת הדם מקצות הגוף לכיוון המעי ומתיחה של השרירים, כך על פי הגדרת הפחד של האגודה הפסיכולוגית האמריקנית  (APA).

"הפחד הוא רגש אוניברסלי שנחווה בכל העולם ומאותת לנו שיש סכנה כלשהי", מסביר הדוקטורנט רובין שטרן, שמכהן כיועץ בכיר במרכז 'ייל' לאינטליגנציה רגשית, ואף עומד בראש תוכנית ל"למידה רגשית" בשם RULLER.

לדברי ד"ר שטרן, פחד אינו שם נרדף לפוביה או חרדה. "הפחד הוא סוג של חוסר ידיעה ממה שעומד לקרות, שמפעיל תגובה רגשית". פוביות גם הן שונות מפחד, היות והפוביות אינן מתריעות מפני סכנה נוכחית. "מדענים מסכימים על כך שהן פוביות והן פחדים וחרדות הן תוצר של גנטיקה וגורמים סביבתיים, כמו הרגלים שנרכשו או התנסויות שליליות שמהן לא הפקנו את הכלים הנכונים.

מטה-אנליזה שכללה 10 מחקרים על פוביות, הגיעה למסקנה כי פוביה היא תוצאה של "קווי דמיון גנטיים משותפים לבני משפחה שחולקים את אותה פוביה".

לדברי ד"ר גיליהאן, אפשר להתמודד עם הפחדים והפוביות, בין היתר, על ידי דמיון מודרך, אך לא לפני שגיבשנו בתוכנו את ההחלטה ה'חד סטרית' לעשות זאת. "אתם צריכים להרגיש מוכנים לקבל את ההחלטה הזו", אומר ד"ר גיליהאן. "אם אתם חוששים ממשהו שאתם יכולים להימנע ממנו, כמו למשל טרנטולה ענקית, ייתכן שלא תרגישו דחף חזק להתמודד עם הפחד שלכם, וגם זה בסדר. זה תמיד שאלה של 'עלות מול תועלת'. השאלה היא עד כמה הפוביה הזו מפריעה לכם בחיים. חשוב לדעת שפחדים לא נעלמים מעצמם. פחד נוטה לגדול כשאנחנו נמנעים מדברים שאנחנו כן יכולים לעשות, כמו לעלות במעלית, לקבל זריקה או לנהוג במכונית", הוא מסכם.