האם אמצא זוגיות אי פעם או שאשאר לבד כל חיי?

שאלה:

"אני כבר בת 34, ולא רואה את הזוגיות בקצה המנהרה. מה עוד לא עשיתי? האם יכול להיות שאהיה לבד כל חיי?"

תשובה:

כשם שנכנסת למאמר הזה, כן נכנסת להרבה מאמרים דומים בעבר. אז מדוע שהוא יהיה זה שישנה את המצב? אולי משום שהוא ייכתב בצורה אחרת, קשה, נוקבת. מתנצל על הכאב, ושמח על השינוי שאולי יקרה סוף סוף. אולי את הדרך הזאת עוד לא ניסית.

יש מושג יסודי מאד בגמרא שנקרא "חזקה". דהיינו, הקפאת מצב עד שלא יוכח שינוי. אני בא לבית שלך ומבקש ממך לפנות את הבית, כי זה ביתי, ואתה סתם פולש. אתה המום, מתווכח, ואני מציע שנלך לבית הדין. הגיוני? נניח שלי אין הוכחות קניה וגם לך אין הוכחות קניה. ואף על פי כן, הכלל הוא שמי שרוצה לשנות מצב צריך להביא הוכחה, כי הנחת יסוד בחיינו היא שמצב לא משתנה. מה ההבדל בינינו? אמנם לאף אחד מאיתנו אין הוכחות, אבל המצב הנוכחי הוא שאני גר בבית. זו אינה בהכרח האמת, אבל זה כוח קיים במציאות. ה"חזקה" היא מושג שמבוסס על המבנה הפסיכולוגי של האדם, ותוכנה הוא הנטייה האנושית להקפיא מצב, להתנהל בדפוסים קבועים. הגמרא אומרת שאנחנו נוטים להניח שמה שהיה הוא שיהיה, גם כשאין בזה הסתברות, אפילו לא סטטיסטית. כך בנויה נפש האדם. אני מניח שאדם שפגשתי לפני כמה שנים עדיין חי. איך אני יודע? הרי אנשים מתים לפעמים. אבל הגמרא קוראת לזה "חזקת חיים". הנחת יסוד טבעית.

חשיבות האמירה הזאת לענייננו היא דווקא בכך שברעיון ה"חזקה" טמונה הישועה. באורח פרדוקסלי, הגמרא מציבה לפנינו נוסחה לפתרון, דווקא מהכיוון הדומה ל"יאוש". מתי יקרה השינוי המיוחל? כשאדם מתייאש ממנו, כשהוא נראה לו הכי רחוק ולא מציאותי. הגמרא טוענת שהמושג הזה מנהל את חיינו יום יום. יש במרחב התלמוד אולי 50 סוגים שונים של "חזקות", הנחות יסוד שמנהלות את חיינו, ואנחנו סומכים עליהן. ומה עושים כשהן קשות לנו? אנחנו מחפשים סיפור בריחה, מנסים להתעלם מהן. הגמרא מציעה לנו את הדרך ההפוכה, להישיר מבט כואב ומשלים, קצת כמו להתאבל על האובדן. איך זה יעזור?

יתכן שאת מאלה שבאמת עשו הכל, וכאן באמת צריך להכתב מאמר ל"גברים האלה...", על בעייתם הידועה עם התחייבות. אבל יתכן גם שאת מאלה שבמשך שנים אמרו לעצמן שקשה למצוא אדם מורכב ומעמיק, או אדם ישר דרך, או מישהו שהוא מספיק X ומספיק Y, או מאלה שאמרו לעצמן ש''משום מה עם האנשים הטובים לא נוצר אצלי קליק, ואי אפשר להתקדם בלי הניצוץ הזה'', או שאת לא מעריכה את עצמך כראוי, ועוד הרבה הסברים נכונים. הרי הלכת לכל היועצים, וקראת כל מה שיש בתחום, אז אין סיבה להניח שמשהו עוד ישתנה. זה נורא להגיד דבר כזה, אומרים כל היועצים, כי אסור לחשוב כך, וצריך לחשוב חיובי. אבל הגמרא אומרת שאם לא תכירי בכוחן של העובדות, לא תצליחי לצאת מהמצב הזה. היועצים אומרים מילות עידוד, ובכך את נותרת עטופה באשליות. ביום שבו תקבלי את זה שיש בעיה, שאכן יתכן שלא תתחתני, או שחלילה לא תוכלי להביא ילדים לעולם, אז תתחיל הדרך אל הפתרון. כלומר, אם הייתי יועץ טוב ע"פ הגמרא, הייתי אומר לך שהתשובה לשאלתך היא חיובית ועצובה. אכן יכול להיות שלא תמצאי אותו כל ימייך. את יכולה כעת להתעצבן, להפסיק לקרוא, ואת יכולה, מאידך, לנסות את הדרך הקשה והבונה של הגמרא. היא מציעה לך להכיר ולגלות את החולשה שמרחיקה אותך מהבחור המיועד.

"אני לא מסוגלת להעלות בדעתי שאני אבנה את חיי עם אדם שהוא..." – השלמת המשפט תעזור לך להבין איפה החולשה שלך, זו שלא תהיה לך ברירה ותיאלצי לוותר עליה. בתוכך את יודעת בדיוק מהי החולשה הזאת. עכשיו תשלימי את המשפט הבא: "אני מעדיפה לחיות כל חיי לבד מאשר לבנות את חיי עם אדם שהוא...". קשה ומפחיד? לא מסוגלת לחתום על המשפט הזה? הגעת ליעד! כעת העבודה הפנימית ברורה. שם תצטרכי לשבור את ההנחה שהנחת. והמשפט הבא: "היתרונות של לחיות עם אדם שהוא...הם: 1, 2, ,3...  תמציאי יתרונות. בהתחלה תכתבי סתם, וזה יתחיל לעבוד. אולי תגידי שזה שטחי, והכל הרבה יותר מורכב ועמוק, אבל הגמרא תגיד שהמציאות 'חזקה' יותר, והתיאוריות העמוקות הן סוג של בריחה מהכרה במציאות.

למצוא זוגיות זה בדיוק כמו לפתור בעיות בתוך הזוגיות. ולגלות לך סוד? רוב הבעיות בזוגיות נפתרות בהשלמה עם המצב, כשמרימים ידיים מלנסות לתקן מישהו אחר, כשמבינים שזה דבר בלתי אפשרי. כך גם בנושא הזה. יתכן ששנים נמנעת מלהתעמת עם המשפט הנ"ל, ניסית לעקוף אותו, להסביר לעצמך שאפשר גם וגם, וגייסת גם את א-להים לבריחה: "הכל מלמעלה", "לכל סיר יש מכסה", "נשמות תאומות", "בעתו ובזמנו", "כל עכבה לטובה". הכל נכון, אבל אצלך זה עבד הפוך, זה רק חיזק את הבריחה. הגמרא מציעה לך להגיד משפטים הפוכים לזה. הם יעשו את פעולת ההשלמה בתוכך, יביאו לך שלום עם ההחלטה החדשה. וההחלטה הזאת תהיה אולי המעבר מתודעה של חיפוש מורכב ומסובך, שנותן מקום נרחב לדחיינות ופחדים, לתודעה מכוונת תכלית של השלמה ומציאה.

פגשתי אישה שלמדה אצלי בעבר הרחוק, והיא רוצה להודות לי. על מה? היא טוענת שפעם שאלה אותי אם יתכן שהיא תישאר לבד כל ימיה. היא הייתה אז בת 36, מיואשת, ותוך שנה היא התחתנה. לדבריה, בפתח תשובתי אמרתי לה: "שאענה מה שאת רוצה לשמוע או את האמת?"... הייתי נבוך, לא יתכן שאמרתי משפט כה אכזרי לבחורה כל כך סובלת. אבל זה מה שהיא זכרה. והיא טוענת שאחרי אינספור סגולות, ברכות מקובלים, קמיעות וביקורים במקומות הקדושים, זה המשפט שהתחיל את השינוי בחייה. יש להם היום זוג תאומים.

ואם קראת את המאמר עבור מישהי אחרת, אז אנא ארגני השבוע מפגש עם עוד 2-3 חברים, שיעלו בו שמות של רווקים ורווקות, יזרקו לאוויר, ויעשו קווים מחברים. כן, זה שטחי, ולא רציני, אבל ממפגשים כאלה נוצרו המון זוגות מאושרים. אולי זו המשימה הלאומית שלך בתקופה הבוערת שלנו!