מחברת שירים הכתובים בגימטריה עזרה לדיצה היימן לשרוד בשבי בעזה

ב-7 באוקטובר נכנסה דיצה הימן, גמלאית בת 84, לממ"ד ביתה בקיבוץ ניר עוז. הקשר איתה נותק בשעה עשר בבוקר לאחר שדיברה עם משפחתה מתוך הממ"ד. בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים הבת של דיצה ניסתה ליצור איתה קשר, אך כל מה ששמעה מן העבר השני היו דיבורים בערבית. למשפחה הגיעו עדויות שדיצה נלקחה בטנדר לכיוון עזה ונוסף לכך, הגיע לידיהם סרטון שבו נראתה במצב סביר יחסית, עם מחבלים שמחזיקים אותה. בתה של דיצה סיפרה, כי אימה היא אישה פעילה וחזקה, שעבדה כעובדת סוציאלית עד אחרי גיל 80. כשדיצה הייתה בשבי, אמרה הבת: "אם היא עם עוד אנשים, אז אנחנו משערים שהיא מטפלת שם בכולם. אם מישהו מסוגל לעבור את זה נפשית, זאת אימא שלי."

מה עזר לדיצה הימן להחזיק מעמד 53 יום בשבי?

בעדותה של חברה אחרת מניר עוז, עדה שגיא, היא סיפרה כי אחרי ששוחררו שתיהן, הימן סיפרה לה כי היא הוחזקה לבדה בשבי בבית של מורה מאונר"א, שהסכים לתת לה מחברת. כדי לשמור על שפיותה, היא מילאה את המחברת בכל השירים שהיא זוכרת מגיל שלוש אבל את המילים כתבה לא באותיות אלא בגימטריה. כלומר, לפי ערכן המספרי. שורות על גבי שורות בכתב צפוף כתבה במחברת את כל השירים שזכרה - שירי התנועה, שירי נתן אלתרמן, תאריכים של ימי הולדת שלה ושל משפחתה... הכול במספרים. כשהגיע זמן השחרור, סירבו שוביה לתת לה את המחברת.

מה זו גימטריה?

גימטריה (בספרות הרבנית כתובה גם 'גימטריא' וברבים- 'גימטריאות') היא שיטת מספור על פי אותיות, המבוססת על חשבון האותיות על פי הערכים שלהן. לכל אות יש ערך מספרי שונה, ועל ידי צירוף אותיות, מילים ומשפטים, מתקבלת תוצאה מספרית מסוימת. כך, א=1, ב=2, ג=3, ד=4... וכך הלאה עד האות י=10. לאחר מכן הערך המספרי נספר בעשרות: כ=20, ל=30, מ=40... ומהאות ק=100, הערך עובר למאות: ר=200, ש=300, ת=400. לאותיות סופיות יש ערכים שונים מאותיות תחיליות, למשל, האות  פ=80 ואילו ף=800.

בגימטריה נעשה שימוש נרחב כדי לגלות משמעויות נסתרות בתנ"ך, כמו לדוגמה מסרים הרמוזים על ידי ראשי תיבות וסופי תיבות וגימטריות ודילוג אותיות. רבי משה קורדוברו, מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, ציין בספרו "פרדס רימונים" בשער הצרוף: "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא על ידי הצירופים, והגימטריאות, והתמורות, וראשי תיבות, וסופי תיבות, ותוכי תיבות, וראשי פסוקים, וסופי פסוקים, ודילוג אותיות וצרוף אותיות."

הנה כמה דוגמאות למשמעויות הרמוזות על דרך הגימטריה:

בספר בראשית, י"ד, י"ד נאמר: "וישמע אברם כי נשבה בן אחיו; וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף, עד-דן".  בגימטריה, שמו של אליעזר, עבד אברם, שווה למספר 318, כלומר לא מדובר ב-318 חניכים אלא באליעזר לבדו.

בבראשית ל"ב, ה' אומר יעקב אבינו: "עם לבן גרתי". רש"י מפרש את הפסוק כך: "גרתי בגימטריה תרי"ג כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי".

במגילת אסתר אומר אחשוורוש להמן: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", והפירוש על פי מסכת מגילה הוא: "גימטריא דהכסף עולה הע"ץ, רמז לו שיתלה עליו". כלומר, הכסף בגימטריה = 165 =העץ.

בהתייחס לחג פורים, כתוב בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, כי יש לשתות לשוכרה בסעודת פורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בגימטריה, לשני הצירופים "ארור המן" ו"ברוך מרדכי" יש ערך מספרי שווה – 502.

במסכת ערובין בתלמוד מופיע הביטוי השגור בפינו עד היום: "נכנס יין יצא סוד", כשהכוונה היא שכשאדם שותה, משתחררות חרצובות לשונו והוא עלול לפטפט ולגלות סודות שהיו שמורים עמו. ההשפעה המשחררת של היין, נרמזת גם בגימטריה משום ש-יין=70=סוד.

פרשנות של פסוקים מהתנ"ך תוך שימוש בגימטריה לא הייתה מקובלת על כל הפוסקים והפרשנים. לדוגמה, רש"י נמנע כמעט לחלוטין משימוש בגימטריות כפירוש, ואילו הרמב"ן קבע כי רק גימטריות מסוימות הן אמיתיות, נמסרו למשה בסיני ומטרתן לסייע בזכירת עניין שנאמר בעל פה. לעומתם, רבי יעקב בן אשר, בפרשנותו לתורה המכונה "פירוש בעל הטורים", עשה שימוש נרחב בגימטריה ומצא יותר מ-600 מקומות בתורה אותם הוא מפרש באמצעות גימטריה.

השימוש הדומיננטי בגימטריה כחלק מעולם הקבלה, החל להתפתח מהמאה ה-12 ואילך, על פי גישת הקבלה כי העולם נברא באמצעות צירופים שונים של האלפבית העברי. כך, הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים וכאמצעי עזר לזיכרון. חוקר הקבלה הידוע, גרשום שלום, מסביר: "בהמשך התפתחות הקבלה מצטיירות שתי מגמות: של חובבי הגימטריה ושל הממעטים להשתמש בה. בדרך כלל ניתן לומר, שרעיונות חדשים נתפתחו תמיד מעבר לתחום הגימטריה, אולם תמיד נמצאו חכמים שמצאו להם ביסוסים או הקשרים רחבים בדרך הגימטריה, ובלי ספק ייחסו להם ערך ממשי העולה על זה של אסמכתא בעלמא".

בעולם הדיגיטלי של היום, עומדות לרשותנו מספר תוכנות שעוזרות למצוא התאמות בגימטריה ומסייעות למי שמחפשים רמזי גימטריה בתנ"ך. הן כוללות מחשבון המספק צירופי גימטריה מקבילים למילים המוזנות לתוכו. לשם השעשוע, הזנו את המילה 'דיצה' במחשבון הגימטריה וקיבלנו כי ערכו של השם הוא 109. מילים נוספות בעלות ערך 109 הן: הביאני אל, הגהנום, חמאס, ואני אבטח בך, היום הגדול. האם אכן מדובר ברמזים שמספרים את סיפורה של דיצה הימן, שנחלצה בשלום מציפורני החמאס, או שמא זהו צירוף מקרי בלבד?