חמאס לא חשב שיצליח לנצח אותנו בקרב – הייתה לו מטרה אחרת

מה חמאס רוצים? מה הם מנסים להשיג? לאיזו תוצאה אסטרטגית הם קיוו במתקפת הטרור הרצחנית על אזרחי ישראל? האם הם באמת חשבו שהם ינצחו את מדינת ישראל? האם הם לא ידעו שישראל תשיב מלחמה בכל כוחה ותביא חורבן על עזה ועל אנשי החמאס? וכיצד יתכן, שלאחר יותר מ-9 חודשי מלחמה, קרוב ל-40,000 הרוגים עזתיים ו-80,000 פצועים, לפי הדיווחים שלהם, והרס בלתי נתפס של מבנים ותשתיות ברחבי רצועת עזה, החמאס עדיין לא מודה, בפומבי לכל הפחות, שזו הייתה טעות לצאת למתקפה נגד ישראל?

תשובה אחת, ששמעתי לא אחת מפי "לשעברים" שנוטים להתראיין בגופי התקשורת היא: מדובר בחידה אפלה. אף פעם לא נצליח להבין את החמאס, כי הוא לא רציונלי. מדובר באנשים עם לוגיקה שונה משלנו. הם אולי מונעים ממוטיבציות דתיות שלא נצליח להבין ואולי הם פשוט מפלצות מהסוג שסיפרו לנו עליו כשהיינו ילדים – יצורים מרושעים מעצם טבעם, שלא מנסים להשיג משהו על ידי האלימות אלא פשוט נהנים מעצם הטרור והזוועות.

תשובה מסוג זה היא כמובן משהו שקשה מאד להכחיש אבל גם בלתי אפשרי להוכיח. קרל פופר, הפילוסוף של המדע, היה אומר עליה שהיא בגדר "אמונה" ולא בגדר מדע, כיוון שאינה עומדת בעיקרון ההפרכה. קשה מאד להפריך משהו שלא ניתן להוכיח, האם ניתן להוכיח בוודאות שאנשי החמאס אינם בעצם שדים בדמות אדם? אין אף מבחן שיכול לקבוע זאת בוודאות. העניין הוא, שאם ההסבר הטוב ביותר שיש לנו לאויב שלנו הוא איזה סיפור שאנו מספרים לעצמנו, שלא ניתן להפריך אותו ולא ניתן להוכיח אותו, אנחנו לא במצב טוב. באופן אירוני, אותם לשעברים שמאשימים את האויב בחוסר רציונליות, הם בעצמם אלו שנאחזים בהסברים לא מאד רציונליים.

אם חוזרים לשדה הרציונלי, שבו קבוצות נלחמות זו בזו כי הן רוצות להחליש את הצד השני ולשפר את העמדה שלהן, אז עלינו להניח שהחמאס סבר שהוא יכול לשפר את המצב שלו בעקבות המלחמה. השאלה היא, מה הייתה האסטרטגיה שלו, כיצד סבר, ויתכן שהוא עדיין סובר כך, שייצא וידו על העליונה? הלא חמאס ידע היטב את הנחיתות היחסית שלו לכוח הישראלי, ומידע מודיעיני שהתפרסם לאחרונה מלמד כי הוא גם העריך שישראל תגיב בכל העוצמה שלה. אף דבר ממה שקרה עד עתה לא הפתיע אותו. אז מה הוא ניסה להשיג?

איך יתוש נלחם בפיל?

בפרשת השבוע הקרובה, אנו קוראים על בלק בן ציפור וההיתקלות שלו בישראל. בלק היה מלך מואב, שהייתה אחת השכנות של ישראל ממזרח. מואב הייתה קצת כמו חמאס או חיזבאללה, או כל אחד מהשחקנים הקטנים האחרים בסביבה. ממלכה לא גדולה, לא חשובה בשום צורה, שהדבר המשותף היחיד לה ולשאר השכנות מסביב היה חוסר נחת מהקבוצה שקראה לעצמה "ישראל", שהופיעה פתאום משום מקום, התנחלה בסביבה, ואף ביקשה להקים ממלכה אזורית משגשגת.

ישראל התקרבו אל גבול מואב במהלך המסע שלהם ממצרים לארץ כנען ובלק לא אהב את זה. הוא ראה מה קרה לשכנים שלו, סיחון ועוג, שניסו לעשות שרירים על ישראל ויצאו למלחמה נגדם כדי להרחיק אותם מהגבול – אמל"ק: הם "סוכלו". הוא לא רצה גורל דומה, אך הוא גם לא רצה את ישראל צמוד לגבול שלו. עימות צבאי ישיר, ידע בלק, לא יעבוד. מה עושים אפוא?

בלק חשב וחשב, והגיע למסקנה שמה שהוא רוצה זה לגרש את ישראל מהגבול שלו. מי אמר שצריך לנצח? אפשר להסתדר עם מטרה יותר צנועה – לגרום להם חוסר חשק עמוק להתעסק אתו. כשהוא פונה לבקש עזרה מהשכן שלו, בלעם, הוא אומר לו בצורה הכי ברורה שיש: "עצום הוא ממני" – הוא הרבה יותר חזק ממני, אין לי אשליות לגבי זה. אז מה כן? "אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ". הוא רוצה לפגוע בישראל, "לנכות" מהם קצת, כדי שהם יברחו, יתרחקו מהגבול שלו. המטרה שלו אינה ניצחון במובן של השמדה אלא גירוש. הוא רוצה שישראל ילכו למקום אחר.

כל זה טוב ויפה, השאלה הגדולה היא כמובן, איך עושים זאת? מה האסטרטגיה? הלא ישראל הרבה יותר חזקים ממנו, ועמים חזקים לא אוהבים שעמים קטנים מהם מציקים להם ומנסים לגרש אותם. התגובה שלהם להתגרויות היא להתקיף בחזרה, לעשות מה שהם עשו לסיחון ולעוג.

ובכן, לבלק יש אסטרטגיה, והיא: מלחמה על התודעה. הוא מבין שעימות צבאי לבדו לא יעבוד. אם הוא רוצה שהפעולה הצבאית הקטנה שלו תוכל להשפיע על ישראל, הוא צריך לקלל אותם.

מהי הקללה? כפי שאנו רואים בפרשה, לא מדובר באיזה הטלת כישוף אפל. מדובר במשהו הרבה יותר דומה למה שאנו קוראים היום "הסברה". חז"ל אומרים כי מהברכות של בלעם אפשר ללמוד כיצד הוא חשב לקלל אותם. אנו יכולים לראות כי בלעם מחפש את ישראל. הוא מנסה להרוס את ההילה הווינרית שנבנתה סביבם, להציג אותם קטנים, לתפוס את נקודות החולשה שלהם, לשנות את הדימוי שלהם הן בעיני עצמם והן בעיני העולם.

מה שבלעם ובלק מבינים היטב הוא שאם אתה יתוש שמנסה לנצח פיל, האסטרטגיה שלך צריכה להיות לשכנע את הפיל שהוא עכבר ואתה נחש. וזה מה שעושה קללה.

אז בלק קורא לבלעם ואומר לו: "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי. וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ".

מה שחמאס מנסים לעשות היום לא מאד שונה ממה שבלק ובלעם ניסו לעשות אז. הם יודעים שהם לא ינצחו אותנו בעימות ישיר. אבל הם רוצים להחליש אותנו, לקלל אותנו. לגרום לנו להרגיש קטנים ומנודים, עד שנתעייף, נסרב להתעמת, נקפל את הזנב בין הרגלים ונברח מהיתוש שאנו חושבים שהוא נחש.

הבה לא ניתן לחמאס לנצח.