לא, ליהודים אין גנים נעלים יותר משל שאר העמים

במסורת היהודית מקובל לומר כי עם ישראל הוא "העם הנבחר". מה משמעות בחירה זו? האם רעיון הבחירה אומר שהמסורת היהודית מחנכת  לתפיסה גזענית, לפיה היהודים נעלים יותר מאנשים אחרים באופן תורשתי? האם זה אומר שתינוק שנולד לאמא יהודייה טוב יותר בצורה כלשהי מתינוק שנולד לאמא ערביה?

בשורות הבאות ארצה לטעון שתפיסה זו, גם אם יש יהודים שמחזיקים בה, היא עיוות חמור של מושג הבחירה היהודי. רעיון הבחירה היהודי לא קשור ליתרון גנטי או מטפיזי כלשהו. בתור פרטים, היהודים הם אנשים ככל האנשים. יש מהם חכמים יותר וחכמים פחות, יפים ומכוערים, גבוהים ונמוכים, שחורים ולבנים. העובדה שתינוק נולד לאמא יהודייה לא מעניקה לו אף נקודת יתרון על פני כל תינוק אחר ברחבי הגלובוס.

רעיון הבחירה היהודי מתייחס לייחוד של העם ולא לייחוד של הפרטים שבו. כלומר, הוא טוען לייחוד לאומי של העם כולו, ולא לייחוד גנטי או מטפיזי של כל יחיד ויחיד.

טענת הייחוד הגנטי אומרת שכמו שיש אנשים גבוהים וחזקים מאחרים כיוון שזהו טבעם המולד, כך גם כל מי שנושא את הגנים היהודיים ניחן ביתרון מולד מסוים שהופך אותו לטוב מאחרים. כביכול היהודים הם זן איכותי יותר של בני אדם. יתרון מטפיזי הוא דבר דומה, רק שלא ניתן למשש אותו. משמעו שכמו שיש מתכות יקרות יותר ממתכות אחרות, כך יש אנשים מיוחדים ונבחרים. הייחוד הזה לא מקבל ביטוי בתכונות מולדות כמו כוח, יופי או יכולות שכליות אלא הוא "סגולה", משהו רוחני שלא ניתן לראות בעין.

שתי גישות אלו, יתרון גנטי ומטפיזי, עלולות להביא לאפליה על בסיס אתני בלבד, לטענה שאם אדם הוא יהודי מגיע לו יותר, ללא קשר להתנהגות שלו וליכולות הממשיות שלו. במידה רבה, הגישה של יתרון מטפיזי בעיתית עוד יותר מהגישה של יתרון גנטי, כיוון שהיא טענה שלא ניתן להכחיש.

ייחוד לאומי, לעומת זאת, אינו תכונה מולדת שכל פרט נושא. הוא מתייחס לתרבות של העם, לחינוך שלו, לשיטת הממשל שהוא פיתח, לחוק שהוא מנהיג, ובקיצור, לכל הדברים שמבדילים בין עם לעם.

אם חושבים על הרעיון של הבחירה במישור הלאומי, הרי שהעם היהודי לא מאד מיוחד בכך שהוא חושב שהוא מיוחד. כל עם משוכנע שהוא העם הנבחר. הצרפתיים בטוחים שמעולם לא היה עם נפלא יותר מהעם הצרפתי, וכך בדיוק חושבים גם האנגלים, האיטלקים, הספרדים, הפרסים, הרוסים, הסינים, היפנים וכן הלאה והלאה. תכונה אנושית בסיסית זו, לחשוב שהתרבות שלך היא הטובה והראויה ביותר, מצויה עד עצם היום הזה בכל העמים. אם אתם לא מאמינים, תראו מה קורה באצטדיוני כדורגל. וזאת, למרות הרגישות העצומה שפיתח העולם המערבי לטענות עליונות, בעקבות אימי מלחמת העולם השנייה.

תפיסת ייחוד זה מוצאת ביטוי גם ברובד המיתי, של סיפור הבחירה בידי האל. סיפורי בחירה אינם תופעה נדירה בהיסטוריה של העמים. להרבה עמים עתיקים יש סיפורי ראשית, לפיהם הם נבחרו בידי כוח שמימי כזה או אחר. הייחוד של העם היהודי אינו אפוא בכך שהוא חושב שהוא מיוחד וגם לא בכך שהמסורת שלו מספרת כי ייחוד זה הוא תוצר של בחירת האל.

הייחוד הלאומי שונה מהייחוד הגנטי או המטפיזי בשני היבטים. ראשית, הוא אינו מובטח לאדם מרגע לידתו. שנית, הוא אינו מביא לאפליה גזעית. ייחוד לאומי הוא משהו שניתן להתגאות בו רק אם האדם התחנך על ברכי התרבות של העם והוא בן נאמן לה. היא יתרון חינוכי ולא יתרון גנטי. כיוצא בו, ייחוד לאומי אינו מביא לאפליה גזעית. העובדה שהאנגלי גאה בעם שלו וסבור שהוא העם הטוב בעולם והצרפתי גאה בעם שלו וסבור שהוא העם הטוב בעולם יוצרת אולי תחרות פוליטית בין שתי האומות ורצון של כל אחת להוכיח כי היא מוצלחת מהשנייה, כמו שאנו רואים בתחרויות ספורט. היא גם מביאה לכך שהאנגלים יעדיפו להגן עם בני עמם ולהיטיב אתם, הרבה לפני שהם יעזרו לבני עם אחר. אולם העדפה זו אינה אפליה. היא העדפה של הקרובים לך על פני הרחוקים, אלו שיש לך ברית נאמנות אליהם על פני אלו שאין לך קשר אליהם, ולא טענת עליונות ברמה האישית.

מי מנסה לגנוב את הייחוד שלנו?

רעיון הבחירה היהודי, כפי שהוא מופיע במקורותינו, מתייחס במובהק לייחוד הלאומי. בקידוש של ליל שבת אנו אומרים "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ושבת קודשך באהבה וברצון הנחלתנו". הבחירה של ישראל היא בחירה לאומית, ביחס לעמים אחרים, והביטוי שלה אינו עליונות גנטית או מטפיזית אלא זה שיש לנו את השבת שאין לעמים אחרים. מה שהופך את היהודים למיוחדים, לנבחרים, הוא שהם זכו לקבל את השבת ושאר העמים אין להם את היום המיוחד הזה.

אם דברים אלו נכונים, ואין ייחוד מיוחד ברעיון הבחירה היהודי, מדוע אפוא אנו שומעים דווקא עליו כל כך הרבה? מדוע דווקא רעיון הבחירה היהודי הוא נושא כה רגיש ולא העובדה שאנגלים בטוחים שהם האומה הנפלאה ביותר שהתהלכה אי פעם על פני האדמה?

הסיבה לכך אינה "אנחנו" אלא "הם", כמו שנהוג לומר בהקשרים אחרים – לא היהודים, אלא אלו שניסו לגנוב לנו את הזהות.

מה שמייחד העם היהודי מהייחוד של שאר העמים, הוא שרק מאתנו ניסו לגנוב את הנבחרות. אף אומה לא באה לצרפתים ואמרה להם: "אתם צודקים, הצרפתים הם העם הכי מיוחד בעולם. אבל אתם לא הצרפתים האמיתיים, אלא אנחנו, הרפובליקה העממית של קונגו – אנחנו הצרפתיים האמיתיים! אתם הצרפתיים הישנים, שהאל של הגאלים בחר בעבר, אבל הוא שינה את דעתו, והחליט שמהיום, אינכם צרפתים יותר אלא אנחנו".

טענה מסוג זה הייתה מעלה בנו גיחוך ובצדק. אולם, למרבה הצער, זה בדיוק מה שקרה עם היהודים, ולא פעם אחת, אלא פעמיים. שני הכוחות המרכזיים ביותר בעיצוב האנושות במאות האחרונות, העמים הנוצריים והעמים המוסלמים – שניהם מבקשים לגנוב מישראל את הבחירה ולהיות "ישראל האמיתי". הם לא אומרים לישראל, אנחנו טובים יותר מכם כי אנחנו אנגלים ואתם יהודים. הם אומרים להם, אנחנו טובים יותר מכם כי אנחנו ישראל האמיתי ואתם, פעם הייתם ישראל, אך האלהים שלכם מאס בכם והחליף אתכם בנו.  

וכך, רעיון הבחירה היהודי אכן הפך לעסק תחרותי מאד, רגיש מאד וגם די מסוכן, בעיקר עבור העם היהודי עצמו.