אביב בכר: "הייתי רוצה ללמוד לקבל באהבה את ה'לא' שאומרים לי"

 אם היית יכול לתאר את עצמך בשתי מילים, מה הן היו?

"'לומד מטעויות'. אני מהזן שלומד בדרך הארוכה. אני מתעקש, במובן החיובי של המילה, לעשות את שלי ולאט לומד לדייק ולבנות את הדרך. בדיעבד כל בחירה יכולה להיות סוג של טעות אבל ״בריאה״ כי מתקדמים ממנה למשהו טוב יותר״.

אם היית יכול לארח כל דמות מההיסטוריה היהודית בביתך, את מי היית מזמין?

״את לאה אמנו. לסבתא שלי ז״ל קראו לאה והיא היתה דומה מבחינה מסוימת לדמות המקראית. החיים לא הקלו עליה בשום צורה, היא היתה במאורעות תרפ״ט בצפת ואבי קרוי מנחם על שמו של בן משפחתה שנספה. היא היתה אישה חזקה שבנתה את עצמה בשתי ידיה. נראה לי שאם הייתי פוגש את לאה אמנו היה לוקח לי הרבה זמן להוציא מילה מהפה מרוב הלם. בעיקר הייתי רוצה להקשיב ולקבל ממנה תובנות כמי שחוותה והתמודדה עם הקצוות של החיים ומההסתכלות הרחבה שלה״.

אם היית יכול לבחור מקצוע אחר מזה שאתה עוסק בו עכשיו, מה היית בוחר?

״החלום שלי היה להיות צייר אבל גיליתי שאני לא כזה טוב בזה. אולי הייתי מתעסק עם מלאכות עתיקות או בניה עתיקה. אני מאוד אוהב לגלות בכל יצירה את הרושם המקורי, המסורתי, והיחסיות של העולם הישן והחדש. את הדי אן איי של היצירה״.

אם היית יכול לתת עצה לאדם שמתחיל היום את הקריירה שלו, מה היית אומר לו?

״שזה לא יקרה כמו שהוא מדמיין, אבל שהדברים החשובים יגיעו בדלתות צדדיות. שיתופי הפעולה הכי משמעותיים שלי כמו עם הדס קליינמן קרו כאילו במקרה. הדס כתבה לי בפייסבוק שהיא אוהבת שיר שלי וככה התחלנו את הקשר המוסיקלי שלנו. גם את עמית שגיא, השותף שלי היום, הכרתי דרך מישהי שהפקתי לה אי.פי והסתבר שהוא בן דוד שלה. אני טוב בלדמיין מה יקרה אבל הדברים הבאמת טובים מגיעים בהפתעה״.

אם היית יכול לוותר על ענייני העולם הזה, על מה היית מוותר?

״לפני שנתיים הייתי אומר שהייתי מוותר על כל הדברים ה״סחיים״ של החיים אבל עכשיו אני לומד לאהוב אותם והם אפילו עושים לי שקט נפשי. בזמן שטיפת כלים יכול לצוץ לי פתאום שיר בראש, דווקא ברגע הכביכול משעמם הזה, ואפילו בבירוקרטיה מצאתי עניין״.

אם היית יכול לגור בכל מקום בארץ, איפה היית בוחר?

״אני גר במקום קסום באזור מכמורת, אבל מאוד מתגעגע לגליל שם גרתי הרבה שנים. חולם לחזור לעצי האלון והמעיין, זה הטופ מבחינתי, אני נוסע לשם למקומות סודיים ליצור, שם ההשראה שלי, המרכז זו איזושהי התפשרות כדי להיות יותר זמין״.

אם היית יכול לחזור לתקופה מסוימת בחיים, איזו תקופה היית בוחר?

״הייתי רוצה לבקר בגיל 15. לחוש שוב את הניצנים של היצירה, את ההתרגשות מהראשוניות והבתוליות, את התגלית מהכוח של המוסיקה. שיר אחד יכל להפוך את עולמי במשך חודש. כשאני כותב היום שיר שבעיני הוא טוב זה כנראה כי הצלחתי לחזור לשם לרגע״.

אם היית יכול לחזור לכמה ימים לתקופה בהיסטוריה של העם שלנו, איזו תקופה היית בוחר?

״אני מאוד אוהב היסטוריה ובעיקר של העם שלנו. הייתי חוזר לזמן שלפני חורבן בית ראשון, כשהיינו עם עברי שגילה את עצמו. מעניין אותי לבקר דווקא את אלו שחיו חיים עממיים, פשוטים, כפריים. לא אנשים שהתוו את הדרך אלא אלו שהתנהלו לצידם״.

אם היית יכול לבחור את הדיבר שהכי משמעותי בשבילך, מה הוא היה?

״כבד את אביך ואת אמך. בשנים האחרונות התחזקה בי התובנה כמה המשפחה זה הדבר הכי חשוב שיש. גם התקופה הקשה שחווינו לאחרונה לימדה אותי שהכור המשפחתי הוא הבסיס להכל. כשהייתי קטן חשבתי שהורים זה רק תפקיד אבל לא הבנתי שהקשר בינינו מחייב. בשנים האחרונות נהיה לי המון כבוד והערכה למי שגידלו אותי בלי תנאי וחשוב לי לדאוג להם באופן יומיומי לוודא שהם בטוב״.

אם היית יכול לקבל מיליוני דולרים להשקעה במיזם חברתי כלשהו, במה היית משקיעה אותם?

״אין דבר יותר חזק מלתת, זה נותן הכי הרבה משמעות לאדם. ברגע שאתה מבטל את עצמך ומצליח לתת לאחרים אתה נהיה אדם טוב יותר והמצפן המוסרי שלך נהיה מדויק. אז אולי מיזם שיתן את האופציה לחסרי המזל שאין להם אפשרות ומתוך זה לאפשר להם יציבות״.

אם היית יכול ללמוד כל כישרון חדש תוך יום אחד, מה היית בוחרת ללמוד?

״לכתוב ספרים או סיפורים משמעותיים. אני טוב בלכתוב בקיצור, שירים, ויש אנשים עם יכולת לפרוס את הסיפור לרוחב. אני חושב שזה כישרון מיוחד ויש לי קנאת סופרים לזה״.

אם היית יכול לשנות משהו אחד בארץ, מה הוא היה?

״את היכולת לחיות ולאהוב צורה אחרת של חיים ומחשבות משלי.  כולנו מחזיקים דעות חזקות שמונעות מאיתנו לקבל את האחר. להתרכך, להיות פחות קצרים ויותר מקבלים כי רק משם אפשר להתקדם״.

אם היית יכול לכתוב ספר על חייך, מה היתה הכותרת שלו?

״יאללה מהתחלה״. יש לי עניין עם פרידות. כשאני מגיע לסוף יש רגע שאני לא מבין איך לשקם את עצמי מחדש, אבל תמיד יש גילוי בחדש וקורים מזה דברים טובים. אז כמו עוף חול לחזור לנקודת אפס ולבנות את עצמי מחדש בריא וטוב יותר. לעודד את עצמי שזה לא נורא אלא להפך״.

אם היית יכול לפגוש את עצמך בגיל 18, מה היית אומר לעצמך?

״הייתי אומר: 'אתה חמוד וטרגי'. לא הייתי אומר ״יהיה בסדר״ או מתקן אותי כי כל מה עברתי עשה אותי מי שאני היום. הייתי עושה צחוקים, מקשיב, מעודד אותי להיות אני. היה לי אז ביטחון מופרז, דמיינתי דרך מאוד ברורה של שום דבר לא יעצור אותי וחשבתי שאני יודע בדיוק מה אני רוצה, אז הייתי קצת מקליל כדי שלא יהיה כזה רציני ומזכיר לי להנות מהדרך״.

אם היית יכול לבחור רגע אחד מההיסטוריה של העם היהודי שהכי מעורר בך גאווה, מהו הוא היה?

״התקופה שאחרי מלחמת העולם השניה. אני מעריץ את הכוח הבלתי יאומן והחוסן הפנימי לעבור משהו כזה ולבנות את עצמך מחדש מאבדון מוחלט. זה רגע של בנית החיים פה אחרי הטירוף של השואה. אני גאה בעוצמה של האנשים שקמו מעפר, על יצירה של יש מאין״.

אם היית יכול לבחור לתקן מידה אחת לתיקון מוחלט, מה היא היתה?

״לקבל באהבה יתרה כשאומרים לי ״לא״. לראות מעבר ללא הספציפי שפוגע בי כרגע, מה עומד מאחוריו, כי יש שם סיפור שלם. כשאתה מוסיקאי אתה מקבל ״כן״ אחד במאמצים רבים, למול 150 לאווים. נורא קל לשקוע, להיכנס לרגשי ולהרגיש לא רצוי, אז לדעת שהכן יגיע רק אם אתה חזק במקום שלך ולא לסמוך על טובתם של אחרים, כי החיים פה מאוד מאתגרים לכולנו״.

אם היית יכול ללמוד עם אחד מחכמינו ז״ל, מי היית בוחר ללמוד איתו?

״אברהם אבינו. הוא לא נולד פה והשיג את הארץ בדם, יזע ודמעות. הוא היה צריך לעבור שינוי כדי לזכות במקום הזה. וגם הייתי מנגן ושר איתו מוסיקה כורדית שאני מאוד אוהב ומחובר אליה. יש משהו במוסיקה הזאת שמאוד דומה לנו אולי כי גם הם נרדפים הרבה שנים״.

אם היית יכול לשאול את אלוהים שאלה אחת מה היא היתה?

״אני שואל אותו בכל יום את השאלה הנצחית 'מה הדבר הנכון לעשות עכשיו?' לא מחר או מחרתיים, אלא הדבר הכי נטול רעשים שיעשה לי טוב ושיהיה טוב לאחרים. מאז ומעולם יש לי חיבור ודיבור איתו. אפילו בחוסר תשובה יש תשובה. לכתוב שיר זה סוג של תשובה ממנו, זה חיפוש משותף ואז פתאום ניצתת אש שמגיעה ממקום לא ידוע. זה לא לשבת לחכות לניצוץ אלא לחפש אותו עד שהוא זורם איתך״.

אם היית יכול לשנות הרגל אחד שלך איזה הוא היה?

״אני משנה אותו בימים אלו, הרגל הדחיינות. לא לשכב בספה או להיות בטלפון אלא לקום ולעשות. אם זה להשקות עציצים, או להרים טלפון למישהו. ברגע האמת יש את כל הסיבות בעולם לא לעשות, אם זה פחד, חשש, מבפנים או מבחוץ, אבל מתוך התנועה והעשייה משהו נפתח״.

אם היית יכול לבחור חג אחד שיחזור פעמיים בשנה, איזה חג זה היה?

״שבועות. נולדתי בערב שבועות ובחגיגות בקיבוץ הכריזו עלי במיקרופון על הבמה יחד עם הבאת הסלים והביכורים. יש בזה משהו חזק שהעם שהיה מוגלה מארצו חוגג את ראשית הביכורים של האדמה שלו. יש לי שאיפה להיות במקום של לחגוג את הקיום הפשוט שלנו״.

אם היית יכול למחוק סבל אחד מהעולם מה היית מעלים?

״חוסר אהבה בכל צורה שהיא. זה המקור של כל הרעות בעולם. אם אין אהבה יש מוות. להזריק אהבה לכל המקומות החסרים״.

בימים אלו מוציא אביב בכר שיר חדש ״גרם שמחה״. מול הסבל של המציאות התקופה מבקש לחפש רק גרם אחד של שמחה כדי להתחיל להאמין ולבנות משהו חדש. מילים: אביב בכר, לחן: אביב בכר ועמית שגיא.