"העובדה שאני מתחרה בקפיצה במוט ולא שומע כלום – דווקא עוזרת לי"

בימים אלה בהם רבים מאיתנו צמודים למסכי הטלוויזיה על מנת לצפות בבכירי הספורטאיות והספורטאים שוברים שיאים ומשקיעים את מלוא האנרגיות במסגרת המשחקים האולימפיים בפריס, קשה שלא להתפעל מתעצומות הנפש, אורך הרוח והמקצוענות, אשר מובילים את הספורטאים המוכשרים לקחת את עצמם עד לקצה גבול היכולת.

ימים בודדים לפני שנפתחו המשחקים בעיר האורות בקול תרועה רמה, זכה גם הספורט הישראלי להישג מרשים לכל הדעות, כזה שמשלב בין התגברות על אתגרים ומכשולים משמעותיים, לבין חתירה מעוררת השראה למצוינות והישגיות.

הרשו לנו להציג בפניכם את אדם נורפייסוב, בן 18 מנתניה, ומי שמחזיק בלא פחות מתואר אלוף העולם בקפיצה במוט לנוער לחירשים, לאחר שזכה במדליית הזהב הנכספת באליפות העולם באתלטיקה לחירשים שהתקיימה לפני כשבועיים בטיוואן.

פרט להישג הכביר בענף ספורט מורכב וסיזיפי, ההישג טומן בחובו את ניצחון הרוח, אשר מוכיח כי חרף המגבלה ניתן לשבור את תקרת הזכוכית.

"את ההמנון לא שמעתי – אבל ההתרגשות הייתה אדירה"

בגיל שנתיים הותקף אדם על ידי וירוס אלים שהוביל לדלקת קרום מוח. אחת ההשלכות המיידיות של הוירוס הייתה פגיעה בשבלול האוזן, אשר גרמה לו להתחרש לחלוטין. מאז הוא מצויד במכשיר  שמיעה אותו הוא מרכיב באופן קבוע, ושמעניק לו שמיעה חלקית.

מאז ומתמיד נחשב אדם לחובב ספורט. לאחר שהתנסה בענפים שונים, כדוגמת טניס או שחייה, צפייה באולימפיאדת ריו לפני 8 שנים הובילה אותו להחלטה כי הוא מעוניין להעמיק את כישוריו דווקא בענף האתלטיקה בו התאהב ממש ממבט ראשון. 

אלא שגם באתלטיקה המורכבת משורה של ענפים, נאלץ אדם לבחור את המקצוע שמשך אותו יותר מכל. אחרי תקופה קצרה נוספת של התנסויות, הבין כי התשוקה האמיתית עבורו היא הקפיצה במוט, תחום בו הלך והתמקצע עם השנים, תוך שהוא מקפיד על שגרת אימונים קבועה, תחת הדרכתו של אחר מאשר אלוף אירופה לשעבר וגדול קופצי המוט בישראל מאז ומעולם, אלכס אברבוך.

קרדיט: אס"ח

אדם, ספר על האליפות עצמה?

"זכיתי במקום הראשון אחרי שעברתי גובה של 4.55 מטרים. זה אמנם רחוק מהשיא האישי שלי (4.70), אבל לשמחתי זה הספיק כדי לזכות בתואר. הגעתי לאליפות עצמה בכושר טוב, ובעיקר מאוד מוכן מבחינה מנטאלית עם ריכוז שיא. כמובן שרגע השיא מבחינתי היה להגיע לפודיום ולראות את הדגל שלנו מתנוסס בגאווה. אמנם את ההמנון לא שמעתי, בגלל שבתחרויות אני לא נמצא עם מכשיר השמיעה עליי, אבל ההתרגשות הייתה פשוט אדירה. עבורי, לייצג את ישראל ולהביא גאווה למדינה, במיוחד בימים שכאלה, זה משהו שקשה להסביר במילים".

איך זה להתמודד עם מגבלת השמיעה בתוך שגרה ספורטיבית תחרותית?

"אני חי את המגבלה הזו מאז שאני זוכר את עצמי. דווקא העובדה שאני מתחרה ולא שומע כלום, אפילו 'עוזרת' לי באיזשהו מובן. זה מסייע לי להיכנס לריכוז מקסימלי, כך ששום רעשי רקע לא יכולים להפריע לי. זה רק אני והמוט נגד העולם. בכלל, אני משתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה, ודווקא ליהנות 'מהשקט' שקיבלתי".

תחרויות האתלטיקה תפתחנה בשבוע הבא בפריס. יש סיכוי לראות אותך במשחקים האולימפיים בעוד 4 שנים בלוס אנג'לס?

"זוהי בהחלט המטרה. אני עובד מאוד קשה, בתקווה שאוכל להגיע למעמד הזה. החלום שלי הוא גם להצליח לשבור את שיא ישראל של המאמן שלי, אלכס אברבוך, שעומד על 5.93 מטרים. יש לי עוד הרבה מקום להשתפר, אבל אני מאמין שעם עבודה קשה והתמדה, השמיים הם הגבול מבחינתי".