נועה קירל, עומר אדם או צביקה הדר? איך לנהל משבר נכון

ניהול משברים בתקשורת הישראלית הפך עם השנים לאחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר בעולם היח"צנות והתדמית הציבורית. בעידן שבו הרשתות החברתיות והמדיה המסורתית נמצאות בכל מקום ובכל זמן, כל פעולה או אמירה של דמות ציבורית עלולה להוביל להתפשטות מהירה של משבר תדמיתי. על רקע זה, חשוב להבין כיצד ניתן להתמודד בצורה נכונה עם משברים כאלו, וכיצד ניהול נכון יכול לא רק למזער נזקים, אלא אף להפוך משבר להזדמנות לחיזוק התדמית והמותג האישי.

אחת הדוגמאות הבולטות לניהול משבר מוצלח בשנים האחרונות היא של הזמרת נועה קירל. קירל, שהפכה בשנים האחרונות לאחת הזמרות הפופולריות והמוכרות ביותר בישראל, מצאה את עצמה במרכז סערה תקשורתית בעקבות אמירות שנעשו על ידי גורמים חיצוניים כלפיה. כאשר המשבר פרץ, רבים ציפו ממנה להגיב בחריפות ולנסות להגן על עצמה, אך קירל הפתיעה את הציבור ואת התקשורת כאשר בחרה בגישה אחרת לגמרי.

במקום להיגרר לעימותים ולהגיב בחריפות, קירל בחרה בגישה חיובית ומחבקת. היא השתמשה בפלטפורמות החברתיות שלה כדי להעביר מסר של אחדות ואהבה, ובכך הצליחה לנטרל את המשבר ולהפוך אותו להזדמנות להעצמת תדמיתה. המסר שיצאה ממנו היה ברור – היא לא נכנעת ללחץ ולא נגררת לעימותים, אלא עומדת איתן ומעבירה מסר של חיוביות. גישה זו לא רק שמרה על תדמיתה, אלא גם חיזקה אותה בעיני הציבור.

מן הצד השני, אופירה אסייג, עיתונאית ומנחת טלוויזיה, מצאה את עצמה במרכז משבר תקשורתי בעקבות התבטאויות בוטות שלה בתוכניתה. המשבר שהתחולל בעקבות זאת נחשף במלוא עוצמתו דרך הרשתות החברתיות והתקשורת המסורתית. במקום להרגיע את הרוחות ולנסות לצמצם את הנזק, אסייג בחרה להתעמת בצורה חריפה עם המבקרים שלה. גישה זו, שהייתה אולי אמוציונלית ומובנת ברמה האישית, רק החריפה את המשבר. התוצאה הייתה התרחקות של חלק מהצופים והמפרסמים מהתוכנית שלה, וירידה בפופולריות שלה בטווח הקצר. המקרה של אסייג מלמד כמה חשוב לשלוט ברגשות ולא להיגרר לתגובות אימפולסיביות בעת משבר, שכן אלו עלולות להוביל להחרפת המצב במקום לפתרונו.

עומר אדם גם הוא דוגמה לניהול טוב. מדובר באחד הזמרים המצליחים והאהובים בישראל, מצא את עצמו במרכז תשומת הלב התקשורתית בעקבות החלטתו לא להופיע באירוויזיון 2019 שנערך בתל אביב. ההחלטה שלו נבעה מרצונו לשמור על השבת, שכן החזרות הסופיות והופעות החימום של האירוויזיון התקיימו במהלך השבת. למרות ההחלטה שלא להשתתף, לא נוצרה סביבו סערה תקשורתית משמעותית או ביקורת ציבורית נרחבת. למעשה, התגובה הציבורית הייתה ברובה חיובית ומכבדת את עמידתו על עקרונותיו.

המקרה של עומר אדם מדגים כיצד ניתן להפוך ביקורת ציבורית להזדמנות לחיזוק התדמית על ידי הסבר כנה ושקיפות מול הציבור. במקום להילחם בתקשורת או להתעלם מהמשבר, אדם הצליח לנהל אותו בצורה שמכבדת את הציבור ואת עקרונותיו, ובכך הצליח לצאת מהמשבר עם תדמית מחוזקת ותחושת אמון מוגברת בקרב מעריציו. המקור למידע זה ניתן למצוא בדיווחים חדשותיים מאותה תקופה, כולל אתרי חדשות כמו Ynet ומאקו.

דוגמה נוספת לניהול משבר מוצלח היא זו של צביקה הדר, שחקן ומנחה טלוויזיה מוכר ואהוב. הדר נאלץ להתמודד עם פרסומים שליליים הקשורים לתפקידיו בטלוויזיה, ולאחר מכן התמודד גם עם משבר אישי ותקשורתי. במקום להסתגר או להסתיר את הבעיות, הדר בחר לנקוט בגישה של לקיחת אחריות והתנצלות כנה בפני הציבור. הוא דיבר בגלוי על הרצון שלו להשתפר ולהציג תכנים יותר איכותיים.

גישה זו של שקיפות וכנות זיכתה אותו באהדה מחודשת בקרב הציבור, והמשבר הפך להזדמנות לתיקון תדמיתי. הציבור הרגיש שהוא מקבל מסר אמיתי וכנה מאדם שאכפת לו מה שהוא עושה, ובכך הצליח הדר להחזיר לעצמו את האמון הציבורי ואף לחזק אותו.

חז"ל לימדו אותנו ש"איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (אבות ד', א'). אמירה זו משתלבת היטב בניהול משברים בתקשורת, שכן היא מזכירה לנו שהכוח האמיתי טמון ביכולת לשלוט ברגשות וברצון לפעול בצורה אימפולסיבית. בעת משבר, היכולת לשלוט בתגובה ולנהוג בתבונה היא המפתח להצלחה ולשמירה על תדמית חיובית.

כאשר אנו בוחנים את הדוגמאות השונות לניהול משברים בתקשורת הישראלית, אנו רואים שהכוח לשלוט ברגשות ולבחור בגישה הנכונה הוא המפתח להצלחה. שקיפות, כנות, לקיחת אחריות והיכולת להפוך משבר להזדמנות הם האלמנטים המרכזיים בהצלחה זו. מצד שני, הכחשה, תקיפה או התעלמות מהמציאות רק מחמירים את המצב ומובילים לפגיעה בתדמית ובאמון הציבורי.

לבסוף, צריך לומר כי ניהול משברים בתקשורת הישראלית הוא לא רק עניין של אסטרטגיה, אלא גם של גישה ותפיסת עולם. הדוגמאות של נועה קירל, אייל גולן, צביקה הדר ואופירה אסייג מדגישות את החשיבות של שקיפות, כנות, מהירות תגובה והיכולת לשלוט ברגשות. במציאות שבה כל פרט נחשף ומשתף במהירות, היכולת להפוך משבר להזדמנות היא אמנות שמיומנות בה יכולה לקבוע את עתידו של כל מפורסם. באמצעות לקיחת אחריות ושימוש נכון בכלים תקשורתיים, ניתן למנוע משברים חמורים ולהפוך אותם להזדמנויות לחיזוק המותג והתדמית. ניהול נכון בתקשורת לא רק מציל את הקריירה של המפורסם, אלא גם מעביר מסר חשוב של אמינות ויושרה לציבור הרחב.