5 דברים שלא ידעתם על אסתר המלכה

כולנו שמענו את סיפורה של אסתר המלכה. אסתר גדלה בבית דודה, מרדכי, נלקחה לארמון הנשים בצו המלך, שם הסתירה את זהותה היהודית. היא התחבבה על המלך אחשוורוש, והוא הציע לה "עד חצי המלכות". כשיצאה הגזרה להשמיד את היהודים, גילתה אומץ וחשפה את זהותה היהודית, השתמשה בחן שנשאה בעיני המלך, והסירה את הגזרה. למרות שהסיפור מוכר וידוע לכל, בכל זאת ישנם מספר פרטים שלעתים חומקים מהעין בקריאה ראשונה, או עובדות מעניינות על אסתר המלכה שאינן מוזכרות במגילה.

א. שמה הנוסף של אסתר

מהמגילה עצמה קשה לדעת היכן נולדו מרדכי ואסתר, אם נולדו בארץ ישראל והוגלו משם לפרס, או שנולדו כבר בפרס. שמותיהם, שנשמעים פרסיים, והעובדה שמרדכי הסתובב בחצר בית המלכות, מרמזים, שכפי הנראה, היו מקורבים למלכות. לפי פרשנות אחת לאסתר, לצד שמה הפרסי, היה גם שם עברי – הדסה. את השם אסתר דורשים לעתים מלשון 'להסתיר', על כך שהסתירה את זהותה.  

ב. לאסתר היה שליח שסייע לה בארמון

אחרי שיצאה גזרת השמד נגד היהודים ניגש מרדכי לחצר בית המלכות, קרע את בגדיו והתהלך אבל. כשאסתר שמעה על כך מתוך הארמון, שלחה אליו את השליח התך לשאול לשלומו. מרדכי הודיע לה שעליה להציל את עמה, שנתון בסכנת הכחדה, והתך העביר לה את הבשורה. אבל, כשנזכרים שאסתר מסתירה את זהותה, מפתיע לראות כיצד מרדכי מספר לשליח בכזאת טבעיות על יהדותה של אסתר. מכאן מסיקים, שכנראה גם התך היה יהודי בסתר, וסייע לאסתר בתוך הארמון. מעין מרגל נוסף, שכפי הנראה לקח סיכון על עצמו. כדאי להעריך אותו על כך.

ג. מקום קבורתה של אסתר

היכן קבורה אסתר? קשה לעשות, לא כי אין תשובה, אלא משום שיש לפחות 7 תשובות. יש הסבורים שקבר אסתר ומרדכי ממוקם בהמאדן שבאיראן (השוכנת בשטח פרס הקדומה), בעוד אחרים טוענים שהוא ממוקם ממש פה קרוב, סמוך לברעם שבגליל. בין לבין יש מסורות נוספות, שלכל אחת מהן ניתן למצוא סימוכין, אך אין תשובה אחת מוסכמת. בינתיים קבר אסתר ומרדכי שבהמדאן מהווה מרכז תפילה עבור יהודים ולא-יהודים כאחד. גם השלטונות האיראנים מכירים בחשיבות המקום, והכריזו עליו לפני מספר שנים כאתר מורשת לאומי.

ד. חג "סנטה אסתר"

אחת הקבוצות בהיסטוריה היהודית, שעבורה הייתה אסתר המלכה מקור להזדהות ולנחמה, הייתה קבוצת היהודים האנוסים בספרד. יהודים אלה התנצרו כלפי חוץ כדי שהשלטונות לא יגרשום מארצם, אך בתוך ביתם המשיכו לשמור ולהקפיד על המסורת היהודית. הם חשו הזדהות עם אסתר, על שגם היא "לא מגדת את עמה", וחיה תוך הסתרת זהותה. דור האנוסים הראשון שמר את כל חוקי המסורת, אך עם השנים, הדורות הבאים, שנטמעו בחברה הנוצרית, פחות הכירו את המסורת היהודית, לכן קיימו לעצמם חג נסתר בשם "חג סנטה אסתר" - חג אסתר הקדושה. זאת על אף שביהדות אין "קדושים" כמו בנצרות. שם החג מלמד על היחס החם שלהם כלפי אסתר, שהייתה מעין "אנוסה" כמותם, לצד העובדה שחיו בסביבה נוצרית והושפעו ממנה בעל כורחם.

ה. אחת משתי נשים שיש על שמן ספר בתנ"ך

מגילת אסתר היא אחת משתי המגילות בתנ"ך שקרויות על שם אישה, כאשר השנייה היא מגילת רות. ואכן, במגילת אסתר ישנה פעילות רבה מצד הנשים בעלילה. כאשר ושתי מסרבת לבוא לפני אחשוורוש באופן משפיל, כפי שהוא מבקש ממנה, הוא מוציא צו שוביניסטי שנותן לגברים שליטה על נשיהם: "וַיִּשְׁלַ֤ח סְפָרִים֙ אֶל-כָּל-מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ אֶל-מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְאֶל-עַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ לִהְי֤וֹת כָּל-אִישׁ֙ שֹׂרֵ֣ר בְּבֵית֔וֹ" (אסתר א', כ"ב). סיפורה של אסתר מציג את תבונתה הרבה בכך שהצליחה להגן על עמה, תוך שהיא מסתכנת, מפרה את צו המלך, ומתייצבת מולו ללא אישורו, אך בד בבד עושה זאת בחכמה, תוך מתן כבוד למלך, ולא באופן של מאבקי כוח ושליטה, כפי שעשתה זאת ושתי.

כשמתעמקים במגילה מעבר לעלילה המרכזית, מגלים שטמונים בה הרבה מסרים ורעיונות מתחת לפני השטח על זהות יהודית, נושאים מגדריים ועוד. מסרים אלו מתגלים בקריאה זהירה, אך לעתים גם הנסיבות ההיסטוריות מציפות אותן על פני השטח. ממקור נחמה ליהודים אנוסים, ועד מודל מקראי לחכמה נשית - הפרשנות והמדרש הם כלי היהדות לחשוף את רלוונטיות התנ"ך למה שמתרחש בימינו, בהווה.