הסדרה 'בני מצווה': בעקבות שודדי ספר התורה
דרמה בלשית חדשה לילדים, המשודרת בערוץ כאן חינוכית, פותחת צוהר לעולמם של ילדים דתיים. היוצרת התל-אביבית מספרת מה הביא אותה ליצור דווקא סדרה כזו – ואיך חוותה את החזרה לעבודה בימים הראשונים של המלחמה
בתחילת הפרק השני בסדרה המצליחה "בני מצווה" המשודרת בערוץ 'כאן חינוכית' 11, יושבים כל בני המשפחה הדתית סביב השולחן, כשהאב (השחקן עידו ברטל) עורך את טקס ההבדלה, מצווה הנעשית בכל מוצאי שבת ויום טוב כדי להבדיל את הקודש מהחול, ואת השבת מששת ימי המעשה. בפרק, האב מברך על גביע יין את ברכת "בורא פרי הגפן", ואז עובר צרור צמחי תבלין ריחני מיד ליד, עליו מברכים "בורא מיני בשמים". הילד הקטן מסרב להניח את הצרור מידו, עד שכולם מתרגזים עליו. לאחר ברכת "בורא מאורי האש", כשהאב מאיר בנר הדולק על כפות ידיהם הקמוצות של כל בני המשפחה ומכוון לציפורני האצבעות, מתחיל הריב הקבוע מי יכבה את הנר... האח הגדול, אביתר, מפיל בכוונה את הנר לתוך צלוחית גביע היין המלאה, והלהבה נכבית. האימא (השחקנית חן אמסלם) כועסת עליו כי גזל מהילדים הקטנים את ההנאה שבכיבוי הנר.
מדובר בסצנה מאד שגרתית בכל בית דתי, שמתרחשת בכל מוצאי שבת, אך בעבור צופים שאינם מכירים את טקס ההבדלה, זו בהחלט יכולה להיות תגלית מרעישה – לראות מה ילדים דתיים עושים בכל מוצ"ש, ללא יוצא מן הכלל...
"בני מצווה" היא דרמה בלשית חדשה לכל המשפחה, שעלתה לאוויר לקראת סוף נובמבר האחרון, בעיצומה של המלחמה. השבוע יוקרנו ארבעת הפרקים האחרונים שלה בטלוויזיה (כל הפרקים נמצאים גם ביוטיוב לצפייה ישירה). הסדרה מגוללת את סיפורם של אח ואחות – טוהר בת ה-12 ואביתר בן ה-13 המגיעים ביחד לשנת המצווה שלהם. הם נולדו באותו יום בהפרש של שנה, ובעוד כמה שבועות הם אמורים לחגוג את בר ובת המצווה שלהם יחד, מכיוון שלהוריהם אין אפשרות כספית לקיים שני אירועים נפרדים. אבל... זה הדבר האחרון שטוהר ואביתר רוצים - לחלוק את אור הזרקורים. הזדמנות לשינוי הגזירה מגיעה, כשספר תורה עתיק נגנב מבית הכנסת השכונתי, ותורם הספר מציע פרס כספי גדול, בסך מאה אלף שקלים, למי שיעזור במציאתו. טוהר ואביתר חוברים יחד כדי לחקור את הגניבה בעצמם, למצוא את הספר וכך להשיג את הכסף שיעזור להם לפצל את האירועים ולחגוג בנפרד. אל שני האחים מצטרפים החברים הכי טובים שלהם, ויחד החבורה פותחת בחקירה סודית ברחבי ירושלים, בעקבות ספר התורה הגנוב. לצד החקירה המותחת, חבורת הילדים גם עוברת במהלך השנה תהליך של התבגרות וחווה התמודדויות חדשות, האופייניות לבני גילם.
התסריטאית מיתר פרהאט (27) מתל אביב, יצרה וביימה את הסדרה. בראיון איתה, היא מסבירה מה הניע אותה.
מיתר, למה בחרת לכתוב סדרה על משפחה דתית דווקא?
"הוריי התגרשו ואבי חזר בתשובה ונהיה חב"דניק. מאשתו השנייה נולדו לו שבעה ילדים. רציתי ליצור סדרה שהאחים הקטנים שלי יוכלו לראות, ויוכלו לזהות בה את עצמם (או ייצוג שלהם) על המסך. כשהגעתי ל'חינוכית' עם הרעיון, החלטנו להציג בסדרה משפחה מהמגזר הדתי-לאומי, כדי לתת לילדים דתיים הזדמנות לראות את עצמם על המסך, ולילדים ממשפחות חילוניות – אפשרות להתוודע לעולם הדתי. המטרה שלנו היא קירוב לבבות, אבל ממקום טהור ונקי, בלי קשר לדעות פוליטיות או לאידיאולוגיות כאלה ואחרות".
איזה מסר היה לך חשוב להעביר דרך הסדרה?
"אני רואה בסדרה, קודם כל, סדרה בלשית מעניינת שמתאימה לצפייה של כל המשפחה – מילדים קטנים, בני נוער ועד מבוגרים. זאת סדרה שמכבדת ילדים, גם בכתיבה וגם בנראות. קרן גשר וקרן ירושלים תמכו בנו כספית, ופירות ההשקעה ניכרים באתרי הצילום הרבים בארץ, ובעיקר בירושלים, בצוות השחקנים המוכשר ובהפקה כולה, שהיא מושקעת מאד יחסית לסדרות לילדים.
"בסופו של דבר, הדגש הוא על ההתנהלות המשפחתית – קונפליקטים בין הורים לילדים, ריבים בין האחים, בין חברים... כשהצופים מגלים שילדים דתיים 'הם בדיוק כמונו', והחוויות וההתמודדויות שלהם במשפחה ומחוצה לה הן זהות. העניין הדתי רק נותן ערך מוסף לעלילה. למשל, אחד הפרקים מוקדש לתיאור ההכנות ל"שבת ארגון" בבני עקיבא, שגם ילד שהולך לצופים יכול בהחלט להתחבר אליהן וגם להכיר הווי שאולי מעולם לא פגש".
הסדרה עלתה לאוויר בעיצומה של המלחמה. איך זה השפיע עליכם?
"כשפרצה המלחמה, לפחות שבועיים אף אחד בהפקה לא תפקד. חלק יצאו למילואים, ואני עצמי הייתי בלחץ עצום כי אחותי משרתת בגדוד קרקל בדרום. ההלם היה עצום. ואז, ב'חינוכית' קראו לנו, ממש בצו 8, לחזור לעבוד. הבנו שזוהי התרומה והשליחות שלנו בימים האלה – לתת לילדים קצת אור, כדי שיוכלו להמשיך להיות ילדים ולהתחבר לחוויות של ילדים ולא רק להישאב למראות הקשים שמוצגים על המסך. רצינו לתת להם פתח ליהנות מסדרה בלשית איכותית, שאין בה שום אזכור לימים של מלחמה.
"כשהתחילו השידורים של פרקי הסדרה, יצאנו להקרנות ברחבי הארץ ובעיקר בבתי מלון בהם שוהים מפוני העוטף. שמחנו לראות שהצופים מייצגים קהל מגוון - גם ילדים חילונים, שלומדים על עולם שונה משלהם, וגם ילדים דתיים – שגאים על כך שהחיים שלהם מוצגים בטלוויזיה. בשבילי זוהי זכות גדולה להיות חלק מעשייה המעודדת קירוב לבבות".