שניצל ישראלי - מה עוד יש לחדש?

בשבוע שעבר כתבתי שהשניצל הוא לא מאכל ישראלי אלא המצאה אוסטרית, ומייד היה מי שתיקן אותי והזכיר שהשניצל המקורי, הוינאי, עשוי על פי רוב מבשר עגל, אבל מה שמיוחד בשניצל בישראל זה שהאמהות הישראליות בתקופת הצנע המירו את את העגל היקר לחזה עוף פשוט. ולפיכך לגמרי לגיטימי לטעון ששניצל העוף (למרות שהוא נפוץ בעוד מדינות בעולם), ובפרט לצד פתיתים ברוטב אדום או בתוך פיתה, הוא לגמרי מאכל ישראלי. בתור אחת שהילדות שלה הכילה לפחות פעם בשבוע שניצל, עם פתיתים, מי אני שאתווכח?

אז בואו נדבר קצת על שניצל, ונלמד איך אפשר להפוך אותו לעוד יותר ישראלי.

אבל קודם כל, מספר קווים מנחים:

1. שניצל לא חייב להיות דק. רוב האנשים אוהבים לחבוט בשניצל עם פטיש מקצועי ולדקק אותו עד אימה, אבל שניצלים עבים (כמו של אמא שלי) הם מאכל לגטימי. החכמה היא לדעת מתי להפסיק את הטיגון כך שמצד אחד חזה העוף יהיה עשוי ומצד שני, עדיין ישמור על לחות ועסיסיות. וזו, רבותי, מיומנות נדירה.

2. אם אתם בכל זאת רוצים לדקק שניצל ואין לכם פטיש, הניחו אותו בין שני ניירות פרגמנט וחבטו בו עם כל דבר (מערוך? כוס עם תחתית עבה? נבוט? יו ניים איט). רק  הקפידו לשמור על עובי אחיד ולהימנע מקריעה של הבשר.

3. עוד מיתוס להפרכה: שניצל לא חייב לעבור שלושה שלבים של קמח, ביצים, פירורים. את הקמח והביצים אפשר (אם כי לא חובה) לאחד לשלב אחד. ניתן להוסיף לתערובת הביצים את הקמח, להניח בתוכה את השניצלים, ולהשאיר במקרר עד השלב של הטיגון. ניתן גם לוותר על קמח בכלל, אבל אני ממליצה בכל זאת לשלב, הקמח מסמיך את התערובת וכך היא נדבקת לשניצלים טוב יותר. הדבר היחיד שכן צריך להקפיד עליו הוא שחזה העוף יהיה יבש ולא רטוב, כדי לא לדלל את התערובת.

4. טריק הידיים הנקיות, מכירים? כדי להימנע משתי הידיים להתלכלך מקפידים לעשות חלוקה, יד אחת נוגעת בשניצלים בציפוי הרטוב, ויד אחרת נוגעת בשניצלים עם ציפוי היבש.

5. שניצל מטגנים בשמן עמוק, ומניחים על רשת לאחר הטיגון. ככה מקבלים את השניצלים הכי פריכים שיש. בצוק העיתים ניתן גם לטגן בשמן חצי עמוק (אבל לא רדוד) ולהניח על נייר מגבת, פשוט, שימו לב לא להניח אותם אחד על השני.

6. אייל שני ממלא בתוך השניצל שלו פירה, אבל אפשר למלא במגוון הפתעות נוספות. נסו למשל פטריות ובצל קצוצים ומטוגנים (עם הפירה או בלעדיו).

ועכשיו לטוויסטים:

גיוונים לתערובת:

התערובת של הביצה היא זו שתקבע את הטעם של השניצל. אפשר להישאר בקלאסיקה, אבל למה? השניצל יכול להיות כל כך הרבה יותר מעניין 

הגרסה הקלאסית מדברת על ביצים, חרדל, מלח, פלפל. המתוחכמים יוסיפו גם כף של מיונז.

אבל אנחנו פה לא בשביל המתכון הקלאסי, נכון? הנה כמה רעיונות לשדרוגים שיכולים להחליף את החרדל:

לטעם מגניב של חטיף- הוסיפו רוטב ברביקיו .

לטאצ' אסייתי- הוסיפו שום ורוטב סויה או טריאקי (אפשר גם מעט ג'ינג'ר מגורד).

לשניצל ילדים- הוסיפו רוטב צילי או קטשופ.

לטוויסט פיקנטי אוריינטלי- הוסיפו לימון כבוש ואריסה.

למתגעגעים לאיטליה- הוסיפו רוטב פסטו וטפנד זיתים.

לכאלה שסתם רוצים לגוון בקטנה עם מה שיש בבית- הוסיפו תבלין מעניין כמו פילדלפיה, קייג'ון או פפריקה מעושנת.

גיוונים לציפוי השניצל:

ציפוי השניצל תמיד יכיל פירורי לחם, רצוי פנקו, השניצל זקוק להם והם נדבקים הכי טוב. אבל רק פירורי לחם זה משעמם. אז מה עושים? פותחים את המגירה, ומחפשים שדרוגים.

מה יכול לעבוד: קורנפלקס קלאסי, עוגיות עבאדי, קרקרים, חטיפים מכל הסוגים (ביסלי, במבה, דוריטוס, בייגלה, אפרופו), שומשום בוודאי, וגם כאן תבלינים תמיד יוסיפו. את "השדרוג" הנבחר יש לטחון במעבד מזון, או בעזרת שקית ומערוך, ולהוסיף לפירורי הלחם.

ויאללה למתכון, כי העורכת דורשת.

מתכון לשניצל ישראלי:

קילו חזה עוף חתוך לשניצלים 

2 ביצים

כף מיונז (לא חובה)

כף גדושה קמח

כף שטוחה חרדל + גיוונים

פירורי לחם + שומשום + גיוונים

אופן הכנה:

מכינים תערובת מביצים, קמח, מלח, פלפל, מיונז וחרדל (או טוויסט לבחירתם).

מניחים בתוך התערובת את נתחי השניצל ולערבב כך שכל החתיכות יצופו.

(את שני השלבים הללו ניתן לבצע מבעוד מועד).

מחממים שמן עמוק או חצי עמוק לחום בינוני גבוה.

מפזרים על צלחת גדולה ועמוקה את פירורי הלחם, השומשום והשדרוג שטחנתם, מוסיפים תבלינים שבא לכם (אני אוהבת פפריקה מעושנת).

טובלים את השניצל משני הצדדים, מטגנים ומניחים על רשת.